מאת: פורטל אלטרנטיבלי, דליה ורדי
חרדה היא מצב בו קיימים פחד או דאגת יתר ללא סכנה ממשית הנראית לעין. היא מתעוררת כאשר האיזון בין החומרים הכימיים במוח מתערער.
חרדה היא מצב בו קיימים פחד או דאגת יתר ללא סכנה ממשית הנראית לעין. היא מתעוררת כאשר האיזון בין חומרים כימיים במוח מתערער. רגשות הפחד מגבירים את פעולת המוח, מגרים את מערכת העצבים הסימפתטית ועלולים לגרום להופעת תסמינים כמו: קוצר נשימה, דופק לב מואץ, כאב או אי נוחות בחזה, תחושת מחנק, חולשה, סחרחורת ואי יציבות, בלבול ומבוכה, עצבנות, פחד קהל, כאבי ראש, הפרעות עיכול, הפרעות שינה, פאניקה, פוביות למיניהן, אובססיות, דאגנות יתר, חשיבת יתר, גלי חום או קור, הזעה, שלשולים, עילפון, רעד ופחד מפני המוות.
קיימים שני סוגים של תרופות קונבנציונליות לטיפול בחרדות:
• ממשפחת הבנזודיאזפינים: תרופות אלו מדכאות פעילות באזור של המוח השולט ברגשות.
מנגנון הפעולה: המרצת השפעת חומר כימי שנקרא GABA הנ"ל נקשר לקולטנים בתאי המוח ובולם מעבר של אימפולסים חשמליים, ומפחית את התקשורת בין תאי המוח.
• ממשפחת חוסמי בטא: תסמיני החרדה נגרמים ע"י עלייה בפעילות מערכת העצבים הסימפתטית, באמצעות שחרור מעביר עצבי שנקרא נוראדרנלין. תרופות אלו בולמות את פעולת הנוראדרנלין בגוף ומשככים את תסמיני החרדה, באמצעות מנגנון פעולה של עיכוב תחרותי לנוראדרנלין.
הטיפול הנטורופתי:
על הפרעות שינה: הימנעות מקפאין, הימנעות מסוכרים פשוטים, ארוחות קטנות וכו'. דגש על ויטמין Bקומפלקס, ובמיוחד B12 ו- B5 , ויטמין C וחומצה פולית. כל אלה בשילוב מתיונין חשובים לייצור חומר שחיוני לסינתזה של נוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים) כמו סרוטונין ודופמין.
יש לצרוך אנטי אוקסידנטים על מנת לשמור על פעילות המוח.
חוסר בחומצה אמינית טריפטופאן יגרום לירידה בייצור סרוטונין ומלטונין, ולכן כדאי לאכול גרעיני דלעת, שומשום, עדשים, קוטג', דגים, אורז מלא, סויה, אבוקדו ובננה. סידן מגנזיום ואבץ תורמים לוויסות של הדחף העצבי וחיוניים לייצורם של מספר נוירוטרנסמיטורים.
צמחי מרפא:
צמחי מרפא תורמים רבות למצבי חרדה, לדוגמה:
•HYPERICUM – צמח אנטי דכאוני ואנטי חרדתי ( הרבה פעמים נראה הפרעות דיכאון וחרדה יחד).
•WITHANIA SOMNIFERUM – (אשווגנדה) – צמח ממשפחת הג'ינסנגים (ג'ינסנג הודי), משמש כאדפטוגן ותומך בבלוטת האדרנל. בעל פעילות ממריצה, בניגוד לשאר הג'ינסנגים.
•LEONURUS – (זנב הארי) – לטיפול בדופק מהיר במידה וקיים. צמחים נוספים שיכולים לבוא בחשבון הם הצמחים המרגיעים כדוגמת פסיפלורה וולריאנה.
שמנים ארומתיים:
לשמנים ארומתיים יש אפקט חיובי על מערכת העצבים, וניתן להשתמש בהם בהרחה ישירה, בשימוש במבער, באמבטיות ובעיסוי. לדוגמה:
•ילנג ילנג – שמן מרגיע ומרומם, לחרדות ולנדודי שינה (אין לקחת עם מדללי דם).
•בזיל – למצבי חרדה, דיכאון, מתח, מצבי רוח, מלנכוליה והיסטריה.
•שמנים נוספים וטובים הם היפריקום, מיורן, ברגמוט, תפוז, יסמין ורוז.
*לגבי כולם צריך להתייעץ לגבי אופן השימוש, מינון ומתי אסור להשתמש.
רפלקסולוגיה:
ברפלקסולוגיה עיקר העבודה נעשה על מערכת העצבים במטרה להביא לידי איזון. בכלל, בפתולוגיות של מערכת העצבים – מיגרנות, חרדות, דיכאון, כאבי ראש, היפראקטיביות והפרעות שינה – יש תוצאות יפות בעבודה ברפלקסולוגיה.
פרחי באך:
בפרחי באך צריך כמובן לאבחן בקפידה את הגורם לחרדה, אך יש שלוש תמציות בולטות שאתייחס אליהן:
•ASPEN – תמצית שמהותה היא פחדים לא מוגדרים, פחד מהלא ידוע. התמצית מיועדת לאנשים שפוחדים להיות לבד, שלא יוצאים מהבית, שלא חוצים כבישים, ילדים עם סיוטי לילה, תמצית שטובה אחרי אונס וניצול מיני, (בשילוב עם תמציות נוספות), ובכלל כשיש פחד או חרדה ממשהו שלא יודעים לשים עליו את האצבע. אנשים אלה לא תמיד משתפים אחרים בפחדים שלהם, ולכן יש להיות עם יד על הדופק, בעיקר כשמדובר בילדים.
•MIMULUS – כאן כבר מדובר בפחדים וחרדות ממקור ידוע, כגון פחד מכישלון, פחד קהל, פחד משינוי, חרדת בחינות, פחד מגבהים, מטיסות, מחיות (לרוב מכלבים), ולמעשה כל הפוביות למיניהן.
•S.O.B. – זוהי תמצית שמדברת בעיקר על טראומות פיזיות ונפשיות. התמצית מיועדת לאנשים הנמצאים במצב קשה של סבל בשל אירועים שחוו בעבר, כמו אובדן של אדם קרוב, האימה שמלווה לאחר תאונת דרכים או מלחמה. אנשים שמסרבים להתנחם. זוהי תמצית שמיועדת גם כהכנה לפני ניתוח ולאחריו. לעיתים טראומה יושבת על טראומה והפעולה של התמצית הזאת עובדת בצורה שכבתית: היא מקלפת ומקלפת את הטראומות כמו קילוף בצל – שכבה אחר שכבה.
וכמובן, פעילות גופנית, בעלת השפעה נוגדת דיכאון וחרדה. היא גורמת לייצור אנדורפינים, אשר מווסתים את מצב הרוח, גורמים לרגיעה, לעלייה ברמת הערנות, לירידה בתשישות הגופנית, ולהתמודדות טובה יותר עם סטרס לאורך זמן.
