אין ארוחות חינם

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, תמרה אור סלילת
האשראם של אושו, סדנת ויפאסנה במדבר או חיים קבליים – איך תדעו איזה מזון רוחני לקנות בסופרמרקט הגדול שמציעים החיים

פעם היו יוצאים מחפשי ההארה הרוחנית, למסע חיפושים ממשי ברחבי העולם. מסעות אלה כללו מבחני סיבולת, מבחני חכמה, מבחני סבלנות ועוד. כל תרבות בחרה את המבחנים בהם העמידה את המתלמדים בידע הקדוש: הנזירים הטיבטיים נדרשו לשנים של מדיטציות וסיגוף, המתבגרים האינדיאנים ערכו מסע הישרדות של כמה ימים לבדם וללא מזון ומים וביהדות המבקשים להתעמק בסודות הקבלה, נדרשו להיות לפחות בני 40 שנה, בעלי מידות מוסריות וללמוד בשקדנות גמרא לפני שהורשו לפתוח את ספר הזוהר.

המעטים שלמדו את הקבלה נקראו "מקובלים", והם עטפו עצמם בכוונה תחילה בגלימה של סודיות ואפילו במידה של סכנה, כדי להרתיע את רוב האנשים מלימוד סודות הקבלה. ישנו הסיפור הידוע, על ארבעה גדולים בתורה שנכנסו לפרד"ס, כלומר לתורת הנסתר. האחד הציץ ומת כי לא עמד בעוצמה האדירה, השני הציץ ונפגע, כלומר נטרפה עליו דעתו, השלישי קיצץ בנטיעות, כלומר התפקר ועזב את היהדות ורק הרביעי – רבי עקיבא המפורסם יצא בשלום כשבריאותו ושלמות דעתו עמו.

כיום, לעומת זאת, עם הגיענו לעידן "הכפר העולמי", עומדים בפני המחפש הרוחני אתגרים אחרים: יותר ויותר אנשים מקדישים זמן לחיפוש אחר תשובות לשאלות הנוגעות במהות קיומם, עוד ועוד ערוצי ידע נפתחים, ערוצים שהיו מוסתרים מעין כל, במשך מאות ואלפי שנים ונשמרו בסודי סודות בידי קומץ אנשים נבחרים.

בפני האדם המודרני עומדת האפשרות ללמוד את סודות בני המאיה, לרכוש את עולם הידע של הרפואה הסינית נפתח למערב, ולגלות את סודות התקשורת האינדיאנית עם האדמה והחיות. גם תורת הקבלה המסתורית הפכה לטרנד עולמי, המחפש הרוחני בן זמננו, מוצא עצמו מסונוור ומבולבל על ידי שפע האפשרויות, האנרגיות, הקורסים, התורות והשיטות. האתגר האמיתי הניצב בפניו הוא כיצד לברור מתוך כל השפע את מה שהכי יתאים לי? כיצד לבחור מה נכון עבורי?.

בימי קדם, אותם המעטים שהחזיקו בידע הסודי, הבינו שידע הוא כוח וצריך להעביר אותו בתבונה ובאחריות למי שמסוגל להכילו, אחרת הוא עלול לגרום יותר נזק מתועלת. התלמידים נבחרו בקפידה והיו עוברים מבחני מיון מפרכים, לפני שהוכיחו עצמם ראויים לקבל את הידע. כיום, לעומת זאת, עם הקלות הבלתי נסבלת של הפצת הידע, כל מי שקונה ספר או נכנס לאינטרנט יכול להיכנס לנבכי ערוצי הידיעה השונים.

מצד אחד, זוהי ברכה, שכן כך יותר ויותר אנשים יכולים להשתמש בידע הזה ולהפיק ממנו תועלת, אך מצד שני, השפע מבלבל! מצער לראות שיש אנשים, המקדישים פחות זמן להתלבטויות בבחירת המורה הרוחני המתאים להם, מאשר בבחירת השמפו המתאים לסוג השיער שלהם. הם פשוט מושיטים את היד למי שמשך את עינם בכותרת מפתה או בהבטחות וורודות. יש אחרים אשר מחוסר יכולת להחליט מה הם רוצים לאכול, מעמיסים על עגלת הקניות גם את זה, וגם את זה וכן, אולי גם מההוא קצת, ואיך אפשר בלי קצת מזה שבצד… בסוף הם זורקים הכל, או שאוכלים הכל והתוצאה היא כמובן כאב בטן.

לכן, כל מחפש רוחני חייב לשאול את עצמו: כיצד לבחור את המזון הרוחני המתאים לי מבלי לחטוף כאב בטן?

אם נמשיך את ההקבלה בין המזון הגשמי שאנו מזינים בו את גופנו, לבין המזון הרוחני שאנו מזינים בו את נפשנו, אז המסקנה המתבקשת שלא כל מזון מתאים לכל אדם. רגישות למזון מסוים (כמו למשל אנשים הרגישים לגלוטן ואסור להם לאכול לחם) דומה לרגישות רוחנית. מה שטוב לאחד – יכול לגרום כאב בטן רציני לאחר. לכן אין טעם ואפילו אסור לשכנע אנשים לנסות מזון רוחני זה או אחר. כל אחד חייב לבחור מה שטעים לו ומה שנעים לו.

אין הארות אינסטנט

כדי לדעת מה טעים לנו, עלינו לטעום. טעמו מעט: דפדפו בספר, שאלו חבר שהיה בסדנה, לכו לפגישת הכרות, דברו עם המורה. בדקו את טעמו של הידע שלפניכם, גלגלו אותו על לשונכם, השהו אותו בפיכם ושאלו עצמכם בכנות: האם טעים לי? האם אני מרגיש שנפשי רעבה לידע הזה? האם הוא מושך אותי? האם הוא מהדהד אצלי בפנים ומוצא הד תואם? אם התשובה היא "כן", הרי שזהו ידע שנועד עבורכם. אל תבחרו על סמך המלצת חבר מבלי לבדוק, אל תבחרו מפני ששכנעו אתכם או מפני שהבטיחו לכם נסים ונפלאות, ובקיצור, העצה של כל רופאי הדיאטות תקפה גם כאן: אכלו רק כשאתם באמת רעבים, ואל תאכלו רק מפני שזה נראה מפתה וטעים.

ועוד עצות המוכרות לכל מי שניסה אי פעם לעשות דיאטה: אם מנסים לפתות אתכם בכותרות המבטיחות נסים ונפלאות תוך זמן קצר, התייחסו אליהן באותה חשדנות הראויה לגלולת פלא שתגרום לכם לרדת 20 קילו תוך 20 יום ללא מאמץ. כמו שאי אפשר להגיע לגוף שרירי וחטוב ללא מאמץ, כך אי אפשר לקבל "הארה אינסטנט", בסוף שבוע מרוכז או תוך כדי קריאת ספר. ההתפתחות הרוחנית דורשת זמן ומשמעת עצמית.

אל תזללו! אל תיקחו ארבעה קורסים במקביל ועוד אחד בסוף שבוע. אל תאגרו עשרות ספרים על המדף מתוך מחשבה שמתישהו תגיעו אליהם. אכלו במתינות, תנו לעצמכם זמן לעכל את המזון הרוחני, להטמיע אותו לתוככם, להשוות אותו לידע הקיים אצלכם ולשלב אותו בתמונת עולמכם. תנו לעצמכם זמן לפלוט את מה שלא מתעכל טוב, ותמיד, אבל תמיד, הקשיבו קודם כל ואחרי ככלות הכל רק לעצמכם והיו מתואמים עם גופכם ונשמתכם – בחרו רק מה שטוב עבורכם!