מאת: פורטל אלטרנטיבלי, סיון אליאש בייבה
מצבי קונפליקט הם טבעיים וספונטאניים ויחד עם זאת ההתמודדות עם ההשלכות שנובעות מאותם מצבים היא תהליך נרכש שנועד לשפר את איכות ההתנהלות של האדם הסביר.
ההגדרה למונח קונפליקט לצורך מאמר זה מבחינתי זה התנגשות בין שני כוחות, רצונות, דעות, מחשבות שגורמות לאדם להתנהלות בתוך קושי.
בסדר יומו של כל אדם סביר, נוצרים מאות מצבי קונפליקט, חלקם פנימיים בינו לבין עצמו וחלקם מול אנשים ומצבים שבסביבתו.
ישנן דרכים רבות להתמודד עם אותן התנגשויות – אך כבר כאן חשוב מאוד לציין שעצם ההבנה שמתקיימים מצבים המוגדרים כקונפליקט – משקפים נפש בריאה ומתפתחת.
הימנעות מציון או מהרגשה של נושאים מעוררי מחלוקת – הם הגורם התוקע והמעכב ובעיקר קרקע פורייה לתסכולים וכעסים שישפיעו על אופי ההתנהלות ואף על איכות בריאות הגוף והנפש.
מכאן הדרך להתיידד עם מצבי התנגשות תהיה יותר זורמת. לאחר שהגדרנו מהו קונפליקט והבנו שהוא חלק תקין ואף טבעי וחיוני מעצם היותנו בני אדם מיום היוולדנו ועד יום מותנו וכל שנותר לנו הוא לזהות מי הם השותפים בהתנגשות, מתי (אם בכלל) לקבל את אותה התנגשות כמו שהיא ומתי שווה לנסות ולהשפיע בשינוי המצב.
מתי קונפליקט ראוי שניתן עליו את הדעת?
האבחנה הראשונית יכולה להיות מצב בו האדם חווה חוסר אונים ולא מוצא בכוחות עצמו תשובה שתספק אותו ושיהיה שלם איתה (דבר הגורר ספקות, האשמה עצמית וכד').
המשותף והמפריד בין התנגשות פנימית (בין האדם לבין עצמו) לבין התנגשות עם אחרים (בני אדם) או גורמים או מצבים חיצוניים. המשותף לכל המצבים הוא שבכולם מתקיים מצב של התנגשות המחייבת את האדם הסביר לקבל החלטה או לנקוט עמדה לכאן או לכאן.
המפריד בין המצבים קשור בעיקר להשפעה של ההתנהלות ומערכת הרגשות שמופעלת על האדם ועל סביבתו.
לדוגמא:
מקרה של קונפליקט פנימי – השעון צלצל ואתה צריך לקום ליום חדש. ההשכמה נועדה כדי שתעמוד בתוכניות שקבעת לאותו יום. בחרת לקום, משמע עיבדת באופן כמעט אוטומטי את ההשלכות לכל כיוון וקבלת החלטה. למעשה התקיים פה תהליך אינסטינקטיבי של פתרון קונפליקט – זיהוי הכוחות הפועלים בהתנגשות וניתוח ההשלכות לכל החלטה שתיקח. המוח שלנו יודע לזהות מצב התנגשותי ולעבד אותו עד לשלב קבלת ההחלטה. תהליך פתרון ההתנגשות הופך להיות יותר מורכב כשמעורבים בדילמה גורמים נוספים – עוד בני אדם, נורמות,רגשות ורצונות.
לדוגמא:
הבוס או השותף העיר הערה פוגענית בנוכחות אנשים נוספים.
• שלב א- עיבוד התחושות שאותם חווה האדם שאליו הופנתה ההערה.
• שלב ב- אבחנה בין רגשות, תחושות וכוונות של האדם הנפגע
• שלב ג- בידוד המרכיבים ותגובה שונה תיווצר לכל אחד מהם ובאופן שונה. מרכיבי הרגשות והתחושות יעובדו בין האדם לביו עצמו בעוד שמרכיב הכוונה (כולל רצון השיתוף) יבוא לידי ביטוי מול הגורם הפוגע.
• שלב ד- בחירת דרך ההבעה מול הגורם הפוגע. אפשר גם לבחור בהתעלמות אך לא נוכל להגדיר זאת כהתמודדות בונה עם גורם הקונפליקט.
איך מזהים מצב של התנהלות לא תקינה בפתרון קונפליקט?
ראשית, הובהר כבר שמצב קונפליקטואלי הינו טבעי ומצוי במוחו של האדם הסביר באשר הוא. יחד עם זאת, מתקיימות החלטות שבדיעבד תתבררנה כלא נכונות לפתרון ההתנגשות כמו עוררות של סכסוכים, ספקות, אי השגת התוצאה המבוקשת. עדיין מומלץ לתת ביטוי לתהליך עיבוד סיטואציות מעוררות התנגשות ולבודד את המרכיבים השונים, לפרק ולעבד כל מרכיב בנפרד.
לסיכום, מצבי קונפליקט הם טבעיים וספונטאניים ויחד עם זאת ההתמודדות עם ההשלכות שנובעות מאותם מצבים היא תהליך נרכש שנועד לשפר את איכות ההתנהלות של האדם הסביר.
במפגשי אימון והדרכה מקצועיים ניתן לבסס מערך מיומנויות שיסייעו לתהליך פתרון קונפליקטים מיטבי גם במצבים המורכבים ביותר.
