מאת: פורטל אלטרנטיבלי, סיון בייבה
החיים מורכבים מהרבה מפגשים עם מקומות ואנשים, שמחייבים אותנו לדפוסי פעולה בהתאם לאופי שמכתיב הזמן והמקום.
בהרצאה שנתתי, שאלה אותי אחת המשתתפות שאלה, ובעת שהשבתי לשאלתה, התפרצה עליי משתתפת אחרת והביעה התנגדות לתשובתי. לצורך הדיון, נקרא לה דנה. בסופה של ההרצאה, ניגשה אליי דנה ואמרה: "אני מרגישה מאוד לא נוח ומתנצלת, אני לא יודעת מה קרה לי". מה גרם אם כך לדנה להגיב בצורה כזו? או מה גורם לנו להפעיל התנהגות שאינה תואמת את הנסיבות? איפה מותר ואיפה אסור?
זיגמונד פרויד ניתח את הנפש כמבנה המורכב משלושה גורמים מרכזיים: האיד המאגד בתוכו את היצרים הטבעיים, האגו שהוא מרכז הבקרה של כוחות הנפש ועיקר מודעותו של האדם והסופר-אגו המאגד את המוסר וצרכי החברה.
מגמתם של כוחות אלו, היא להגיע לאיזון – מקסימום סיפוק (הנאה) במחירו של סבל מינימאלי.
אנחנו מורכבים מדחפים ומנסים לשלוט בהם ולא תמיד מצליחים כפי שהיינו רוצים ובסיטואציות מסוימות אנחנו מתנהגים באופן שאינו תואם את הזמן והמקום.
מתי מופר האיזון?
כשאנחנו מושפעים מרעשים פנימיים וחיצוניים שאינם מאפשרים לנו לווסת תגובה. רעשים פנימיים ורגישות, יכולים לנבוע מאינספור מצבים פיזיולוגיים כמו: מחזור חודשי אצל נשים, לחץ דם, אי נוחות פיזית במרחב העבודה, מחלות וכד'.
רעשים חיצוניים הם מצבים שיוצרים לחץ על "האני הפנימי" ולא מאפשרים לנו לווסת תגובות.
איפה זה קורה?
החיים מורכבים מהרבה מפגשים עם מקומות ואנשים, שמחייבים אותנו לדפוסי פעולה בהתאם לאופי שמכתיב הזמן והמקום. הכרות עם הקודים ההתנהגותיים המוכתבים על ידי המקום/הזמן/החברה – עוזרים לנו להתנהל ולתפקד במיטבנו. בכל מעבר שאנחנו עושים, כשחוצים ממקום למקום, ויודעים שנדרשת התאמה מחודשת (מודעות) – מומלץ לעשות רגע עצירה בכדי לייצר איזון בין רגש לתגובה.
מתכונת ייחודית לתשובות ממוקדות לפי נושאים מחדר הטיפולים:
אורחים הגיעו
זוג יקר, אתם בשיאו של ריב והחברים כבר מצלצלים בדלת… הנה הגיעו האורחים.
כיצד עושים את המעבר החד ומנטרלים את הדיסוננס (חוסר איזון) בין התחושות הפנימיות למה שהמקום והזמן דורש?
כשהנפש סוערת ואנחנו רוצים לעבור למצב רגשי רגוע, עלינו לסגור מעגל הקשור בסערה שנוצרה כתוצאה מהמריבה. קחו שנייה או שתיים לביצוע פעולה גופנית כלשהי, באופן מודע, ושאינה קשורה לסיטואציה המשברית.
ישנן אינספור אפשרויות מסייעות מעבר: קפיצה על רגל אחת, ללכת 10 צעדים, להרכין ראש ולשים ידיים על העורף ולנסות להרים את הראש בכוח או לקפוץ ולחייך או כל אלמנט פיסי מודע אחר. והעיקר, שהערב יעבור בהנאה ובתקשורת טובה ויתרום לליבון הויכוח בהמשך.
כעס, אכזבה, פיוס
קצר בתקשורת (אי הבנה), גרם לאדם יקר לך להיפגע (כמובן מבלי שהתכוונת לכך). הבנת שטעית, הבעת את התנצלותך ועדיין את/ה מרגיש/ה שמשהו במערכת היחסים נסדק וחשוב לך לאחות את הסדק ולחזור לשגרה תקינה.
בזמן שהקצר באיבו, את/ה חווה רגשות של כעס, אכזבה ועוד תחושות שליליות. "הצד השני" חווה גם הוא את אותן הרגשות. עכשיו מתחיל שלב חדש- שלב ההתפקחות שבמהלכו אף עולה השאלה איך יוצאים "מהתסבוכת".
ממליצה בחום לחוות את המהלך של זה שעושה את הצעד הראשון. יש המון עוצמה וכוח בלהיות יוזם לפיוס וליישור סכסוך. כדאי לזכור שפעולה יזומה מוציאה ממצב של חוסר ודאות וחוסר אונים, לתחושת שליטה ובקרה.
אתה, הוא ומה שמפריד ביניכם
אתם מודעים לעובדה שהביקור במרכול (סופר מרקט) דורש זמן. בעיקר כשמגיעים לתור שבקופות, ואתם, דווקא לוקחים את הזמן. אחריכם עומד לקוח שמאוד ממהר ומייצר אווירה של לחץ בליווי הערות. איך ממשיכים את תהליך השלמת הקניה ואיסוף המוצרים לעגלה מבלי להיכנע ולהיגרר לפרובוקציות?
נטרלו את ערוץ ההקשבה לרעשים חיצוניים על ידי הפעלת הראי הפנימי שלכם. מקדו את תשומת הלב אל תנועות הידיים שאורזות/ לקצב הנשימה/ למבע הפנים שלכם ובכך תאפשרו לעצמכם להישאר במצב מאוזן. ואם מתאים לכם, רק אם תרצו – שלחו חיוך מפויס ל"עצבן" שאחריכם ואחלו לו המשך יום נעים..
