מאת: פורטל אלטרנטיבלי, טלי גרברציק
מהן חרדות, כיצד ניתן לזהות אדם שסובל מהן, מהי הדרך להתמודד וכיצד ניתן להיפטר מהן?
חרדות הם פחד, שאינו נובע מדברים מהותיים אלא מחיי היומיום. אדם שחרד מרגיש, שכל דבר מאיים עליו. אפילו פעולות פשוטות נראות בעיניו כמשימה בלתי אפשרית ומאיימת. כדי לשמור על עצמו האדם מתחיל להימנע מעשיית דברים. בתחילה זה מקל ונותן הרגשה טובה בייחוד, שאחת המומחיות של האדם הסובל מחרדה היא למצוא צידוק הגיוני להימנעותו כמו השיעור משעמם, החברה לא מעניינים וכדו. הבעיה היא, שלאחר זמן, האדם נוכח לדעת שהימנעותו דחקה אותו לפינה. הוא אינו מתפקד. כמובן שיש פה עוצמות של חרדה ובמקביל אליהם עוצמות של חוסר תפקוד.
כדי לנסות להבין את הבסיס של החרדה נראה מאפיינים זהים באנשים חרדתיים. ראשית רובם חרדים מאד לבריאותם. הם סובלים ממחושים רבים שנראים בעיניהם כמאיימים עד כדי סכנת חיים. מאחר וחרדה מאופיינת במחושים גופנים כמו קוצר נשימה, כאבים בחזה עד תחושת כיווץ מעין התקף לב, כאבי בטן רעידות. מחושים אלה נראים בעיני האדם החרד כסוף העולם והוא חווה חווית של עוד רגע "הנה אני מת". ברור, שבמצב זה כל מה שהאדם רוצה זה להפסיק את התחושה הרעה. אם זה אומר להימנע מכל מה שגורם לי להרגיש רע ללא ספק זה מה שאעשה. הפתרון לכך הוא לזהות, שכאבים אלו הם סימני החרדה ולדבר אליהם:" אוקי אני מרגיש אתכם ולא נבהל מכם". דיבור פנימי זה מחזיר לאדם תחושת שליטה על עצמו, שהיא הבעיה העיקרית בשלה נוצרת החרדה. אנשים חרדתיים הינם אנשים הזקוקים לתחושת שליטה מוחלטת בחייהם. כאשר נוצר מצב של איבוד שליטה האדם מרגיש שהוא מאבד שליטה על עצמו ומתוך כך מרגיש איבוד שליטה על גופו ולכן מתחיל לרעוד תוך תחושת איבוד שליטה.
הדרך להתמודד עם האירוע הגורם לאיבוד שליטה היא להסתכל עליו מן הצד. כאילו אתה אדם חיצוני לאירוע ולשאול מה מישהו אחר היה חושב על זה? האם היה מגיב כמוני? הסתכל סביבך ותראה האם כולם מגיבים כאילו עכשיו סכנה או שזה בראש שלך בלבד. כאשר מבינים שזו החרדה שבאה לבקר ולא סוף העולם אפשר לתת לחרדה מקום של כבוד בכיסא שליד, להסתכל לה בעיניים, לומר לה תודה, שהיא מזהירה אותך שאתה במצב כנראה של איבוד שליטה. ההכרה בכך, שאני רואה את החרדה ומנהל איתה שיחה היא כשלעצמה מחזירה תחושה של שליטה מסוימת ומאפשרת לי להתאפס.
גורם נוסף שמאופיין אצל הרבה אנשים חרדתיים הוא פרפקציוניזם. הצורך לעשות הכל באופן מושלם גורם ללחץ ומתח נפשי. לא ניתן להיות מושלמים בכל. בלתי אפשרי להצליח לבצע כל משימה בצורה הגבוהה ביותר. אנשים פרפקציוניסטים בוחרים להימנע לעיתים באופן מוחלט מפחד, שלא יצליחו או ייכשלו. הימנעות זו גורמת להם לא להעז, להסתגר, לוותר על דברים וגם על אירועים חברתיים. כי אם איני יכול להיות מושלם, לא אהיה בכלל. ההימנעות גורמת לאי עשייה ואז כל דבר שנדרשים לעשותו הופך למאיים. ככל שיותר נמנעים כך גוברת החרדה מלבצע דברים.
לכן. אחד הדברים הנדרשים כדי להתגבר על כך הוא לתת פרשנות אחרת למצב. אני עכשיו מתרגל לכן זה לא צריך להיות מושלם. יש לי ימי חסד של מתחיל. גם אדיסון ניסה 999 פעמים ולא חשב שהוא כישלון ובפעם האלף הצליח. לשנן:
*"ככל שאעשה זאת יותר כך אשתפר".
*להיום אני עובד/אמא/תלמיד /————– טוב כמו שאני, אולי מחר אהיה יותר טוב.
איך יוצאים ממצב של חוסר תפקוד חרדתי. ראשית מבינים, שכל התירוצים שלי נגד העולם ונגד עשיית דברים נובעים מחרדה.
שנית, בוחרים משהו שנמנעים ממנו לדוגמא לצאת מהבית, ומתחילים לצאת בצורה הדרגתית מאוד. לדוגמא אם אתה לא יוצא מהבית בכלל צא מחוץ לדלת ל5 דקות. כל יום תעלה את המינון הזמן והמרחק מהדלת. כך שתוכל לבצע זאת ללא תחושות פחד נפשיות וגופניות. עלינו להבין, שבמוח שלנו קיימת בלוטת האמיגדלה, שתפקידה לאותת כשהיא מזהה שאנו בסכנה.
אצל אנשים חרדתיים היא קצת התבלבלה ומפרשת כסכנה גם סיטואציות נורמאליות. הדרך להתגבר על בלוטה זו היא להקהות את חושיה כך, שלא תזהה את המצב כסכנה. זאת נעשה על ידי חשיפה הדרגתית כך, שהמוח שלנו יתרגל למצב ולא יזהה אותו כסכנה.
דבר נוסף הוא לזהות מה גורם לי לחרדה וגורם גם לתגובות פיזיולוגיות ולהתיידד עם הפחד הזה. כדי להשיב לנו את הצורך בשליטה עלינו להבין, שאין דבר המפחיד חולה שליטה כמו איבוד שליטה. לכן נזהה את גורם הפחד. נקרא לסימפטומים הנפשיים והגופניים בשמם "הו, הנה החרדה באה". מה היא רוצה להגיד לי היום."? מחשבות אלו וזיהוי החרדה יאפשרו לנו לראות את החרדה, שנמצאת רק במחשבותינו .ללא ספק זה יצמצם את גודלה וייתן לנו תחושת שליטה על המצב. דבר, שללא ספק יקטין אותה. זיהוי התופעות הפיזיולוגיות כחרדה יירגעו ואז התופעות ייעלמו מן הסתם. כי כאשר מופיע הפחד מתחיל הסימפטום. ככל שאני נלחץ ממנו יותר כך מתגברת החרדה. ברגע שמבינים שזו חרדה נרגעים ויכולים להמשיך ולתפקד.
ליצירת קשר ופרטים מלאים על טלי גרברציק
