מסעות בחלום

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, שגיא מנדלבוים
מהו חלום ומה קורה כשאנו הולכים לישון בכל לילה.

כולנו חולמים, ובכל לילה! גם אם אתם נמנים עם אלו המאמינים כי הם 'אינם חולמים', או שאינם חולמים תמיד' – הרי שטעות בידכם – זה קורה מספר פעמים בכל לילה. יתרה על כך, איננו יכולים שלא לחלום וניסויים במעבדות שינה מוכיחים, כי נבדקים אשר נחסכים מהם חלומות, מתחילים לגלות סימפטומים של איבוד השפיות. חיות העוברות חסך דומה ימותו בתוך כמה שבועות.

כולנו חולמים כארבע פעמים במהלך השינה. כל חלום אורך בין דקה ל- 30 דקות במחזוריות של כ-90 דקות. כאשר בסיום מחזור השינה הראשון נחלום 2 דקות בממוצע, ובסיום המחזור האחרון, לפני היקיצה, נחלום עד 30 דקות .

בכל לילה נוצר תהליך אנרגטי, שבעקבותיו אנו מסוגלים לנטוש את אחיזתנו במציאות ולחוות את המציאות כפי שהיא, כלומר: "לתפוס" את העולם מתוך אנרגיות ותחושות ולא מתוך הגיון וקיבעון. בכל לילה אנו חווים מציאות חלופית אשר אינה דומה כלל למציאות אותה אנו חווים ביום יום. אולם מהי אותה מציאות חלופית? מדוע היא כל כך שונה מהמציאות אותה אנו חווים בזמן ערות, או במילים אחרות – מהו החלום?

גוף אנרגטי וגוף פיזי
המודעות היא היכולת שלנו לתפוס. הפתרון לחידת החלום נמצאת במקום הנקרא מודעות. ומהי המודעות?
המודעות הינה היכולת שלנו ל'תפוס' את הקיים סביבנו. כלומר להבחין, להכיר, להבין ולהשתמש באנרגיות הסובבות אותנו. ככל שנוכל 'לתפוס' יותר את האנרגיות הללו כך נוכל לתעל אותן בצורה הטובה ביותר לטובתנו. המודעות מתחילה למעשה במושג הנקרא: רצון. הרצון הוא מנגנון עצמאי הנמצא בכל אחד מאתנו המושך ומרכז אל המרחב שלנו את שדות האנרגיה הנמצאים ביקום.
היקום כשלעצמו, הנו פסיבי. כל תפקידו הוא לשלוח את אותן אין-ספור אנרגיות למרחבי ומימדי הקיום ותו לא. הרצון, הוא היחידה הפועמת בלב היקום והוא הבחירה החופשית עליה מדובר כה רבות. הוא זה העושה שימוש באנרגיות השונות ומנתב אותם כפי שאנו רוצים. היקום אינו מתערב ואנו הם אלו העושים את העבודה לטוב או לרע.

הרצון אוסף באופן אקטיבי את שדות האנרגיה הנמצאים ביקום, וע"י העברתם לחלל בו אנו נמצאים נוצרת ההוויה שלנו. תחילה נוצרת ההוויה האנרגטית, ולאחר מכן יתהוו ההוויות האחרות: האנרגטית, הרוחנית, הנפשית ולבסוף – גם הפיזית. ריכוז שדות אנרגיות אלו יוצר את גרעין החיים ובלעדיו לא נוכל להתקיים. כך, כשנלך לעולמנו, לא יהיה יותר כוח שיתפוס את שדות האנרגיה האלו וירכז אותם בנקודה אחת, והם יפוגו לכל עבר.

המודעות, אם כך, היא היכולת שלנו לתפוס. זה מתחיל ביכולת שלנו לתפוס את עובדת קיומנו, הווה אומר, אנחנו 'תופסים' שאנחנו בחיים. לאחר מכן, ממשיכה המודעות לתפוס רבדים נוספים בחיינו: לתפוס את קיומם של אחרים, לתפוס את מטרת חיינו, ללמוד, להבין, להיות ממוקדים, החלטיים ומסוגלים להבחין ולהחזיק בדברים הנכונים לנו. עם עליה ברמת ההתפתחות הרוחנית שלנו עולה גם רמת המודעות שלנו ואיתה היכולת 'לתפוס' יותר חלקים בחיינו ובצורה טובה וברורה יותר. בשלב מתקדם בהתפתחות הרוחנית שלנו נוכל להבין ולראות את הקיום שלנו, המשתלב עם העולם ללא ספקות, בחדות, ובידיעה שלמה.

חטא גן העדן – היבט אנרגטי
בשלבים הראשונים של התפתחות האדם נוצר הגוף האנרגטי ובמקור היינו נטולי גוף פיזי. הגוף האנרגטי הנו מערכת אנרגטית אשר מאפשרת לנו לתפוס את הקיום שלנו ואת העולם. הגוף האנרגטי נטול גוף ולכן אין הוא רואה את העולם כי אם תופס אותו, חש אותו. במקור, כיוון שהכל אנרגיות ושדות של אנרגיות, הדרך שלנו לבחון את העולם הייתה לתפוס את האנרגיות אותן אנו רוצים, לבחון ולהעביר אותן דרכנו וכך לחוש את אשר נמצא מולנו.

אולם החיים ללא גוף פיזי היו כנראה קשים מידי עבורנו. כדי להתקיים ללא גוף פיזי נאלצנו להפעיל באופן רצוני את מנגנון הרצון שלנו ולשמור על האחדות האנרגטית שלנו ללא הרף. בשלב מסוים היה צורך במנגנון שיוכל לתפעל את הקיום שלנו, מנגנון שבעזרתו לא נהייה משועבדים לצורך להחזיק את האנרגיות שלנו. כך נוצר הגוף הפיזי שהנו המנגנון אשר מתפעל את הקיום שלנו ותפקידו לקבע את העולם שלנו למציאות מוכרת וברורה,ליצור ולבנות את מערך החוקים הקיימים כאן. הביטוי הסופי של מנגנון זה הוא יצירת הגוף הפיזי אשר מהווה חומה מוחשית שאינה מאפשרת לכל איום אנרגטי לחדור.

המודעות, היכולת שלנו לתפוס, איננה אחידה והיא נודדת בין שני הגופים ובכל גוף היא תקבל ביטוי שונה. ביום יום אנו חווים את העולם סביבנו דרך הגוף הפיזי. הגוף הפיזי שולט ומכתיב את העולם אותו אנו חווים כעולם יציב , מוכר ומוגדר. התפיסה של העולם דרך הגוף הפיזי היא שיפוטית, קרה ובדרך כלל יש לה היבט מרוחק. אנו מתבוננים בעולם כאילו מרחוק כאילו אנו לא ממש שייכים לו.

לעומתו אופן תפיסתו של העולם דרך הגוף האנרגטי הוא שונה. הגוף האנרגטי הוא טוטלי. הוא אינו "עומד מן הצד", אלא מתחבר. העולם החיצוני כאילו סוחף אותו.

כדי להמחיש את הרעיון אשתמש בדוגמא. בזמן עירות אנו בדרך כלל תופסים את העולם דרך הגוף הפיזי ולכן לרוב כשנפגוש באדם זר, אנו נתבונן עליו, נבחן אותו. בתהליך הזה יש משהו קר ומרוחק. לעומת זאת בחלום אנו תופסים את המציאות דרך הגוף האנרגטי. שם לרוב אנו לא נהיה מרוחקים. כשדמות זרה תמשוך את תשומת ליבנו אנו לא נצפה בה "מרחוק", אלא יקרה שם משהו אחר: אנחנו פתאום כאילו נאבד את הזהות שלנו, אנו כאילו נהפוך להיות הדמות תהליך התפיסה יהיה שונה, הוא יהיה טוטלי וסוחף.

את חווית החלום חווים שני הגופים
במהלך החלום , כאשר הגוף הפיזי נסוג אל תוך עולמו הפנימי, במטרה לחדש את המשאבים הנפשיים , ולפתור את הבעיות שהותירו שעות העירות הרבות, הגוף האנרגטי, מסוגל לחוות את העולם כפי שהוא , ומאפשר לנו לגלות עולם אחר וחדש , הלא הוא החלום.

בזמן חלום, הגוף הפיזי והאנרגטי מתנתקים זה מזה. הגוף האנרגטי יוצא ממקומו הפיזי והוא מתרחק לפחות כ- 10 ס"מ מהגוף הפיזי. זאת הסיבה שאנו פעמים רבות חווים תחושה של 'נפילה' בשלבים מוקדמים של השינה. כתוצאה מניתוק זה אנו יכולים לחוות חוויות מתוך הגוף האנרגטי בלבד ולהיות מחוברים אל החלקים הרוחניים שבתוכנו .

בעוד שהגוף הפיזי משחזר ומתקן אירועים מתקופות העירות השונות, הגוף האנרגטי יוצא למסע וחווה חוויות אנרגטיות מגוונות ומסעירות . החלום כפי שאנו חווים הוא שילוב של שני עולמות אלה , ואנו נמצא בכל חלום יסודות השייכים לאירועים מזמני העירות שלנו, ויסודות אנרגטיים השייכים לחוויה שחווה הגוף האנרגטי.

פעם בשעה וחצי לערך שני הגופים נפגשים והחלום הנו התוצאה של מפגש זה ובו נחווה את המסע האנרגטי אליו ייצא הגוף הפיזי לצד שיחזור פסיכולוגי של אירועים שונים שהתרחשו בחיינו. בפועל החלום הנו מעיין מיש-מש של אלמנטים פסיכולוגים ושל אלמנטים אנרגטיים.

כיצד נכין עצמנו למסע ?
כדי לחלום אנו צריכים לחזק את הגוף האנרגטי ולעמוד מול הגוף הפיזי המחפש להחזיר לעצמו את השליטה בחיים. לחיזוק גוף האנרגיה, אנו זקוקים למשמעת ותרגול רב. בפועל לא משנה אילו תרגילים נעשה, שני הכללים החשובים אותם עלינו לאמץ הן: התמדה והתכוונות.

בהצלחה וחלומות נעימים

טארוט חלומות וקצת יותר – האתר של שגיא מנדלבוים

ליצירת קשר ופרטים נוספים על שגיא מנדלבוים