לפת (Brassica campestris)

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, הלל לרנר
מוצא הלפת מסין ומרכז אסיה ובעת העתיקה היה ירק נפוץ שגודל הן במזרח בסין, בארצות המזרח התיכון וביוון, רומא ומצרים.

המילה brassica מתיחסת למשפחת המצליבים ופרושה לבשל באש וcampestris משמעה מישורים. באנגלית הוא נקרא, turnip על שום צורתו. Turnas ביוונית זאת מקדחה והסיומת nip מקורה במילה היוונית napus – מסולסל, תלתל.
מוצא הלפת מסין ומרכז אסיה ובעת העתיקה היה ירק נפוץ שגודל הן במזרח בסין, בארצות המזרח התיכון וביוון, רומא ומצרים. בתקופת המשנה ישנם איזכורים של הלפת בכתובים: "לא יטע ראש הלפת בתוך הגבול מפני שהוא ממלאהו" (כלאים ג', א'). הרמב"ם מציין בין שאר תכונותיו, ש"נתאמת בניסיון שאכילת הלפת מבושל מחדד את הראות" ו"אכילת הלפת מבושל בבשר, או לבדו עוזר למשגל בנשים". ברפואה העממית בארצות השונות נעשה שימוש נרחב בירק לכיוח והוצאת ליחה ובעיות בדרכי הנשימה. לעומת זאת הלפת עשירה בויטמינים מקבוצת B וויטמין C הנהרסים בחלקם בתהליך הבישול. הלפת מכילה מינרלים חיוניים כגון ברזל, סידן, אשלגן, נחושת וזרחן. בישול הלפת מבטל את פעולת הרעלנים והופך אותו זמין למאכל ובריא. את עלי הלפת מבשלים עד עשרים דקות ואילו את השורש יש לבשל פרק זמן ארוך יותר, כ 40 דקות, עד שיתרכך.

ברונכיטיס: לשתות רבע כוס מיץ עלי לפת בוקר וערב.

נדודי שינה: סוחטים חצי ק"ג שורש לפת ומקבלים 1 כוס מיץ.שותים כוס לפני השינה.

עצבנות :כנ"ל. שותים שתי כוסת ליום.

מצב רוח ירוד: לשתות 2 כוסות מיץ שורש לפת ליום. כפי הנראה בלפת חומרים המאזנים את פעולת הנוירוטרנסמיטורים, בעיקר סרטונין, ועל כן משפיעים על מצב הרוח.

עצירות: להרבות באכילת לפת.

צרידות : לשתות חצי כוס מיץ לפת שנסחט מחצי ק"ג עלים (מבושלים). שותים רבע כוס בבוקר ורבע כוס אח"צ.

שיעול: כנ"ל.

לעורר תאווה: מרפאים קדמונים רבים, כולל הרמב"ם, מיחסים ללפת תכונה לעורר את התאווה בקרב נשים וגברים. כפי הנראה הלפת מאזן את הורמוני המין, שכן הרמב"ם מציין שהשתמשו בו להרבות את חלב המניקות.

אבנים בכליות: לשתות כוס מיץ שורש לפת ביום במשך שבועיים.

נשירת שיער: לסחוט בבלנדר 500 גר' עלים. לשתות רבע כוס בבקר ורבע כוס בערב.

חוסר דם: לבשל 500 גר' שורשים ולרסק למיץ. לשתות 1 כוס ביום.

אסתמה: כנ"ל.

מחזור חודשי משובש: כנ"ל.

דלקת מפרקים: כנ"ל.

חסימות בשלפוחית השתן: כנ"ל.

אזהרה: לא מומלץ לאכול לפת טרי משום שמכיל חומרים הסותרים את פעולתם של אנזימים מפרקי חלבון. הבישול במים הורס את פעולתם. בנוסף ללפת תכונה גויטרוגנית הגורמת לאי ספיגת היוד בגוף.

ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר