מאת: פורטל אלטרנטיבלי, הלל לרנר
השם aloe נגזר מהמילה היוונית alon שמשמעה יחיד. פרוש המילה vera –אמיתי, אמת. כפי הנראה רצו לציין בשם את היחודיות של הצמח כצמח מרפא.
ישנן השערות שונות לגבי מוצא האלוורה. חלק מהחוקרים מצביעים על דרום מזרח אפריקה (אזור נטאל) ומשם הגידול התפשט לאיי הודו המערביים כולל האי סוקוטרה וחלק טוענים שמוצא האלוורה בכלל מהאיים הקנרים. השם aloe נגזר מהמילה היוונית alon שמשמעה יחיד. פרוש המילה vera –אמיתי, אמת. כפי הנראה רצו לציין בשם את היחודיות של הצמח כצמח מרפא.
השימוש באלוורה לצרכים רפואים מוזכר במקורות של מצרים הקדומה, יוון והודו. בפפירוס אבר משנת 1550 לפנה"ס מוזכרות 22 מרקחות שונות שהמצרים עשו לצרכים שונים. ידוע שהמצרים מרחו את הנפטרים רמי המעלה במשחת אלוורה כחלק מתהליך החניטה.
כמעט בכל התרבויות הללו השתמשו במשחות שהופקו מן הצמח לריפוי פצעים וזיהומי עור ולריפוי פנימי כמשלשל ונוגד תולעים. אלכסנדר מוקדון כבש את האי סוקוטרה שבים הערבי במאה הרביעית לפנה"ס וישב אותו ביוונים כדי לשלוט על גידול האלוורה ואילו קלאופטרה מלכת מצריים שמרה על עורה הצח בזכות השימוש בקרמים על בסיס האלוורה. היפוקרטס בן המאה השישית לפנה"ס, כפי הנראה לא הכיר את הצמח, אך דיוסקורידס בן המאה הראשונה לספירה כבר כתב על השימושים בו.
בעולם המוסלמי הקדום לצמח היה צוויון דתי ועולי הרגל שקיימו את מצוות העליה למכה נהגו לתלות ענפי אלוורה על פתח ביתם, על כן הם קראו לצמח "צבר" שמשמעו הוכחה. השימוש בצמח בקרב האירופאים נשכח עם התמוטטות האימפריה הרומאית בתחילת ימי הביניים והתחדש במאה ה 10 בעקבות מסעי הצלב והקמת הממלכה הצלבנית בא"י. המסחר באלוורה התנהל מהאי סוקוטרה שבים הערבי דרך הים האדום לנמל אלכסנדריה ומשם לאירופה. מהמאה ה 17 חברת הודו המזרחית החלה ליבא ישירות את האלוורה לאנגליה בעקבות הסכם בלעדי שנחתם עם הסולטן של האי.
השימוש באלו- ורה
שימוש חיצוני
הצמח מחיש ריפוי פצעים וכויות עור על ידי יצירת שיכבה לחה המגינה על העור ובעלת פעילות נוגדת חידקים ואנטי דלקתית. האלוורה מכילה ויטמין C, ויטמין E, ואבץ המחישים את ריפוי רקמת החיבור והגלדת הפצעים, גם של חולי סוכרת. מרפא צלקות, עקיצות, אקנה, חתכים ופצעים, פסוריאזיס, אקזמה וכויות של מדוזות.
שימוש פנימי
לאלוורה השפעה מיטיבה על מערכת העיכול. הוא משקם אולקוסים בקיבה , בתריסריון ולאורך מערכת העיכול, הוא משלשל ומפחית תופעות לוואי של כימותרפיה, על ידי יצירת מעטה מגן על ריריות המעי. נסויים הראו שלמצוי הצמח בריכוז %90-70% השפעה נוגדת וירוסים כמו הרפס ו-HIV, מיקרואורגניזמים כגון הליקובקטר פילורי, סטרפטוקוקוס, אי- קולי, פסוידומונס, אנטרובקטר, סטפילוקוקוס ועוד וכמובן בעל פעילות אנטי פטריתית כנגד קנדידה אלביקנס.
המרכיבים המצויים בצמח , בעיקר ה acemannan, מגבירים את יכולת התגובה והבליעה של תאי הדם הלבנים. האלואה מכילה חומרים בשם אנטרקינונים הפוגעים במעטפת של הוירוסים ומונעים מהם לחדור לתאים לאנטרקינונים השפעה משלשלת חזקה.
השימוש:
בכתבי הרמב"ם משמש האלוורה לריפוי פצעים וטחורים, הפסקת דימומים וכמשלשל.
אין להשתמש באלוורה במקרים של דלקות מעיים חריפות הגורמות לשילשולים, בהריון, והנקה
אקזמה: למרוח על המקום משחה על בסיס אלוורה, או לפצוע עלה ולמרוח את החלב מספר פעמים ביום.
כוויות: כנ"ל.
עקיצות: כנ"ל.
פצעים: כנ"ל.
צרבת: לשתות משקה אלוורה. הצמח מכיל חומרים מוצילגים היוצרים שכבה המגינה על קירות הוושת מפני חומצות הקיבה.
גסטריטיס: כנ"ל. הנסיון מראה ששימוש פנימי באלוורה מרגיע את ריריות הקיבה.
הליקובקטר פילורי: לצמח פעילות אנטי חיידקית. לשתות מספר פעמים ביום בהתאם להוראות היצרן.
כימותרפיה: השימוש באלוורה מונע את תופעות הלוואי לאחר הכימותרפיה.
הרפס: מומלץ להשתמש חיצוני ולמרוח על התפרצויות של הרפס סימפלקס וזוסטר.
זיהומים חידקיים: לבלוע או להשתמש חיצונית בהתאם לצורך.
זיהומים ויראלים: כנ"ל.
סרטן העור: למרוח אלוורה.
פסוריאזיס: למרוח אלוורה.
איידס: כנ"ל.
קנדידה אלביקנס: לשתות משקה אלוורה .
עצירות: כנ"ל.
ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר
