ברוש מצוי (Cupressus sempervirens)
מאת: פורטל אלטרנטיבלי, הלל לרנר
עץ הברוש סימל בתקופה העתיקה חיי נצח ונקשר לטיקסי הלוויה של המתים בקרב המצרים, היוונים והרומאים.
עץ הברוש סימל בתקופה העתיקה חיי נצח ונקשר לטיקסי הלוויה של המתים בקרב המצרים, היוונים והרומאים. ידוע שהמצרים הקדמונים הניחו את המומיות החנוטות בתוך ארונות קבורה עשויים מעץ הברוש, משום שיחסו לו עמידות רבה כנגד פגעי הזמן. ואכן עצי הברוש חיים עד 1000 שנה! השם הלטיני ניתן על שם הדמות המיתולוגית cyparissus והמילה sempervirnes פרושה- חיי נצח. גם השם האנגלי Funeral cypress מעיד על הקשר זה. השם העברי ברוש מתיחס כפי הנראה לצמרתו הגבוהה –בראש.
מוצא העץ מאגן הים התיכון המזרחי. היוונים זיהו את מוצאו באי קפריסין שתושביו הקדומים יחסו לו סגולות של קדושה עוד באלף השלישי לפנה"ס. שמו הלועזי של הברוש נגזר משם האי cyprus)) שהתפרסם בזכות מרבצי הנחושת (kypros-ביוונית) למרגלות הרי הטרודוס, ששימשו להפקת הברונזה בעת העתיקה.
במיתולוגיה היוונית מסופר שסיפריסוס היה עלם חמודות ומאהבו המועדף של האל אפולו- אל הקשתים. כאות לאהבתו אפולו העניק לו במתנה אייל זכר גדול ויפיפה שהיה מבויית ולא פחד מבני האדם. סיפריסוס נקשר אל האייל טיפח אותו ואהב אותו מעומק ליבו. יום אחד נטל את קשתו ויצא לצוד בסבך השיחים. ממקום המסתור שלו הוא הבחין באייל שליחך עשב בינות לשיחים. הוא דרך את קשתו וירה חץ היישר לליבה של הבהמה שהתמוטטה בחטף. כאשר קרב לפשוט את עורו התחוור לו לזוועתו שהוא הרג את חיית המחמד האהובה עליו ביותר. סיפריסוס שקע באבל ובדיכאון עמוק וסרב להתנחם למרות הפצרותיו של אפולו. הוא התחננן בפני אפולו למות ולהצטרף לנצח לאייל האהוב עליו. בלית ברירה האל נעתר להפצרותיו והפכו לעץ הברוש.
תוקידידס ההסטוריון היווני שכתב על המלחמות הפלופונזיות בין ספרטה לאתונה במאה ה5 לפנה"ס ציין את מנהגי הקבורה בארונות העשויים מעצי ברוש. בקרב הרומאים היה מנהג מקובל לקשט את דלת ביתו של הנפטר בענפי העץ.
עץ הברוש מוזכר מספר פעמים במקרא ומסמל גובה וחוסן ככתוב בנבואת הנביא ישעיהו בן אמוץ שבא לחזק את חיזקיהו מלך יהודה מפני המצור של סנחריב על ירושלים: "ברכב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחור ברושיו (מלכים ב, י"ט, כ"ג). על פי הכתוב במקרא שימש העץ בבניין בית המקדש ובני צור (הפניקים) השתמשו בו לבניית אוניותיהם. בתלמוד נמנה הברוש עם ארבעת מיני הארזים (ראש השנה כ"ג, ע"א) והאגדה מספרת כמשל שלכל עץ יש תפקיד ומשמעות בעולם: "אמר רה הונא: הכל מבקשים תפקידם. רב אמי אמר:אפילו ארזים מבקשים תפקידם. תדע לך שלא היו ארזים בבבל, וכשעלה נבוכדנאצר לכאן תלש ארזים מכאן ושתלם בבבל, וכשמת היו שמחים על מפלתו. זהו שנאמר: "גם-ברושים שמחו לך ארזי הלבנון."
פירות הברוש מכילים שמנים אתרים המורכבים מ50%-40% אלפא פינין בעל פעילות מחטאת, אנטי חידקית,אנטי פטריתית ומכייחת.ו 20%-15% דלתא-3 סרין בעל פעילות נוגדת רעלים.
חניכיים מדממות: מבשלים שישה כדורי פירות בליטר מים במשך 20 דקות, מקררים את המרתח ומגרגרים בפה מספר פעמים ביום.
הפרשות וגינאליות: כנ"ל. לשפוך את המרתח לאמבטיה ולהתרחץ במשך 20 דקות. לחזור על הפעולה כל יום עד שהבעיה תפתר.
כאבי שיניים: כנ"ל. ניתן להוסיף למרתח 10 טיפות שמן אתרי של ציפורן, או להרתיח מעט זרעי ציפורן להגברת פעולת האילחוש.
כאבי מחזור: כנ"ל. להניח מטליות ספוגות במרתח על הבטן התחתונה.
צרבת: להכין מרתח כנ"ל. לשתות מהמרתח5-4 כפות ביום על קיבה ריקה.
סוכרת: לבשל על אש נמוכה 4-3 כדורי פרי בליטר מים במשך כחצי שעה, לקרר ולסנן ולשתות4-5 כוסות ליום.
שפעת והתקררות: לבשל פירות ברוש ועלי אקליפטוס למשך רבע שעה, להניח מגבת על הראש לקליטת האדים ולנשום את האדים במשך 15 דקות. להיכנס מתחת לסמיכות עבות ולהזיע. למחרת השפעת תעלם.
אזהרה: להימנע משימוש בו במצבי הריון ולחץ דם גבוה.
ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר
