מאת: פורטל אלטרנטיבלי, הלל לרנר
החינה שימשה לצביעת כפות הרגלים והידיים של המומיות החנוטות משום שהמצרים הקדמונים האמינו שכך יתאפשר למתים לעבור לעולם הבא.
מוצא עץ הכופר(חינה בפרסית) ממצרים,וצפון אפריקה,. החינה שימשה לצביעת כפות הרגלים והידיים של המומיות החנוטות משום שהמצרים הקדמונים האמינו שכך יתאפשר למתים לעבור לעולם הבא. בארץ הוא גדל באזור עין גדי ומעליו היבשים מכינים את הצבע האדום הקרוי חינה. הוא נחשב לאחד מעצי התמרוקים העתיקים ביותר. הוא הובא לארץ ישראל ממצרים והשימוש בו היה רווח לצביעת בדים, שערות הנשים ועיטור חלקי גוף שונים כגון כפות ידיים ורגליים. הכופר מוזכר בשיר השירים" אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי"( שם א',י"ד). בתלמוד מסופר שמהכופר נהגו להכין משחה לטיפול בדלקות בדרכי השתן. באירופה נפוץ השימוש בו רק מסוף המאה ה 19 כצבע טבעי לשיער.
ברפואה העממית שימש הכופר לריפוי צהבת, צרעת, אבעבועות ומחלות עור. לכופר פעילות אנטי פטרייתית, נוגדת חיידקים הן גרם חיוביים והן גרם שליליים ופעילות משכחת כאב.
דלקת בווגינה: להרתיח עלים לסנן ולעשות שטיפות ווגינאליות.
כאבי ברכיים: לערבב אבקת כופר בעיסת קווקר למרוח על מקום הכאב ולחבוש ל 4 שעות.
כאבים ודלקות בפה: לגרגר משרת כופר מספר פעמים ביום.
כוויות: להרתיח קליפות גזע, לקרר, לטבול בצמר גפן ולמרוח על הכוויה,או למרוח אבקת חינה.
הרפס: כנ"ל.
פטריות בצפורניים: כנ"ל. לחזור על הטיפול כל יום עד שהפטריות יעלמו.
לישמניה (שושנת יריחו): למרוח משחת כופר על הפצעים.
אקזמה בעור: כנ"ל.
מניעת הריון: לשתות משרת כופר.
דימום בחניכיים: לגרגר משרת כופר.
זיבה: לשתות משרת כופר.
בונכיטיס: לערבב כופר וקפה בחלבון ביצה, להניח את התערובת על בד כותנה ולחבוש אתבית החזה והשכמות למספר שעות.
מחזור חודשי לא סדיר: לשתות כפית אבקת חינה בכוס מים במשך שבוע ימים.
נשירת שיער: לצבוע את השיער בחינה ולחפוף בצורה סדירה את השערות במשרת חינה.
ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר
