מאת: פורטל אלטרנטיבלי, ליסה גרוסמן
הזמינות של אוכל מכל סוג ובכל מקום מקשה על התארגנות מסביב לגבולות והרגלים בריאים אחידים.
ישנה סדרת ספרי ילדים באנגלית בשם "דובי ברנשטיין", ""The Bernstein Bears. הסדרה מספרת על משפחת דובים שפותרת בעיות הקשורות לחיי היום יום. בין הספרים נמנים נושאים הקשורים לשבירת הרגלים לא בריאים, כמו צפייה מרובה בטלוויזיה ואכילת אוכל שנקרא "ג'אנק פוד", שהגדרתו אוכל ללא ערך תזונתי. כאשר אבא ואימא דוב מעוניינים לטעת בצאצאיהם הרגל, הם עורכים איתם שיחה לגבי חשיבות הנושא, ומציעים דרכי התמודדות. בספר "Too Much Junk Food” ההורים מדברים על הערך של אכילה בריאה, ומבקשים מילדיהם לגלות ערנות לגבי מה מותר ומה אסור.
דובי ברנשטיין עושים שימוש בתכנית חיזוקים במגמה לשנות את ההרגלים השליליים, אבל אבא ברנשטיין תמיד מחבל בתוכנית. הוא מתקשה לשלוט בעצמו, ובתחילת יישום כל תכנית, עובר את הגבולות שנקבעו. הוא מתגנב באמצע הלילה למטבח לאכול ג'אנק ולצפות בטלוויזיה. כאשר אימא ברנשטיין תופסת אותו, היא מסבירה לו שהדרך היחידה לשנות הרגל משפחתי היא לכבד ב100% את הכללים שנקבעו, וכך ללמד את ילדים את החשיבות של ההתנהגות הרצויה. באנגלית קוראים לזה : "to walk the talk", משמעותו ללכת ולפעול לפי הדברים שנאמרו.
בהדרכת הורים, כאשר הורים מגיעים אליי עם רשימת בעיות ההתנהגות של ילדיהם, הם שואלים אותי שאלות לגבי מוקדי התמכרות, כמו מחשב, טלוויזיה, ממתקים, טלפונים וכדומה. "כמה שעות טלוויזיה מותר לילד?", "באיזה גיל ואם בכלל אפשר לקנות לילד אייפון/ פד"?, "מה הדרך הטובה ביותר לנהל את שגרת האכילה בבית?" או "האם אפשר לתת לילדים קצת 'ג`אנק פוד'?, הרי ילדים צריכים קצת מתוק וטעים בחיים". אני משיבה להם שאם הם שואלים שאלות אלו אני מנחשת שהם חשים בעצמם קושי בהצבת גבולות.
הורים בדרך כלל יודעים שאוכל כמו ממתקים וחטיפים אינו בריא, כמו שיודעים שצפייה מרובה בטלוויזיה אינה תורמת לחינוך, ואייפון בגיל 10 הינו בגדר מסר לילד שהוא יכול לקבל כל דבר שיש למבוגרים אם רק ינג'ז מספיק. הורים יודעים פחות או יותר את התשובות לכל השאלות, אך מפחדים בדרך כלל להתחייב לתוכנית, כי הם יודעים שהצלחת התוכנית תלויה בהפעלת מאמץ באופן עקבי. לכן, בהדרכת הורים אני שואלת: "כמה זה חשוב לכם, וכמה אתם מוכנים להשקיע בנושא?".
אני לא תזונאית, אך לאורך שנים רכשתי ידע בתחום מקריאה ומהתנסות אישית, והפכתי את הנושא של בריאות למרכזי בעבודתי בהדרכת הורים. אני מתמקדת בתוכנית לשיפור הבריאות דרך שינוי הרגלים. אני לא עוסקת במה לאכול אלא איך לאכול ומה לא להכניס לתפריט.
למה כ"כ קשה לשנות הרגלי אכילה? הזמינות של אוכל מכל סוג ובכל מקום מקשה על התארגנות מסביב לגבולות והרגלים בריאים אחידים. בנוסף, הרגלי אכילה, כמו כל הרגל אחר, תלויים הן בגנטיקה והן בהרגלים שהורים ירשו ופיתחו במהלך השנים. הנטייה לאכילת יתר היא בדרך כלל גנטית וישנם ילדים כבר מגיל צעיר שנמשכים לפחמימות שמתפרקות לסוכר וגורמות לתחושת 'היי' .
בהדרכת הורים, אני מדגישה את מה שכל הורה יודע – שהגישה של ההורים קובעת כיצד הילדים יתנהלו בארוחות ובין הארוחות לאורך כל החיים. אם הורים רוצים לכוון את המשפחה לבריאות, הם צריכים לבדוק מה המצב הנוכחי ולקבוע יעדים ספציפיים על מנת להגיע לשינויים שנרכשים ונשמרים.
בשלב הראשון בהדרכת הורים לבריאות, אני מבקשת מהורים לדווח על ההרגלים הקיימים בשגרה היומית, כמו: ארוחת בוקר בריאה, שליטה בג'אנק פוד, ואכילה ליד שולחן (לא מול טלוויזיה או מחשב). אני בודקת התנהגויות ספציפיות על ידי שאילת שאלות כגון "האם יש ארון ממתקים בבית?" או "כמה פעמים בשבוע אתם אוכלים ביחד?. השאלה החשובה ביותר היא "מה הפילוסופיה של כל אחד מכם לגבי החשיבות של אכילה בריאה?". כאשר ישנן חילוקי דעות, לדוגמה- הורה אחד חושב שמגזימים לגבי ההשפעה של אוכל על ההתנהגות, ואינו עוניין לעשות שינוי, בעוד הורה שני מייחס חשיבות רבה לתזונה ורצוה להתמקד בזה.
נבחן את הרגלי האכילה של משפחה "רגילה". בבוקר, הילדים אוכלים קורנפלקס או פרוסת לחם עם גבינה או ממרח, או לוקחים חטיף אנרגיה ורצים מהבית. כאשר הילדים שבים מבית הספר ההורים אינם בבית ומחכה אוכל "בריא" שהילד רק צריך לחמם במיקרוגל, אבל אם ישנו ג'אנק פוד בבית ללא פיקוח, לא בטוח שהילד יבחר באוכל שהוכן מראש. אם קיימת נטייה לנשנוש, הילד יבחר באפשרות הזמינה, ישב מול המחשב ויכנס ל'היי'. כאשר מגיעה הזמן לארוחת ערב, אלי הילד לא יהיה רעב, או יאכל לחוד בחדר שלו מול אחד המסכים.
לאחר קבלת תמונה של הרגלי האכילה של המשפחה, אני מבקשת מההורים להביע את רמת שביעות הרצון שלהם מהמצב הקיים. לאחר בחירת מוקדים לשינוי, ההורים מתבקשים לנסח מטרה כמו "אנו מכבדים את הגוף, לכן אנחנו מכניסים לגוף רק אוכל בריא".
כמובן ישנם הורים צמחוניים וטבעונים שמנחים את המשפחה בסגולות התזונה המיוחדת שבחרו, ויעשו את מה שהם מאמינים שהם חייבים לעשות לשמירה על הבריאות ולמען מניעת מחלות. אם יש אי הסכמה בין ההורים, אני מציעה אימוץ גישה אחידה. אם יש "מלחמת דתות" מסביב לנושא, אין מנצחים, והילדים יפקפקו בביצוע בקשות ההורים.
בהדרכת הורים לבריאות, הורים מתבקשים לקבוע כללי יסוד שיובילו להגעה ליעדים. אני מציעה להורים לא להתחיל עם רשימה ארוכה אלא לבחור כלל אחד או שניים מתוך רשימה של מצבים רצויים, ולהתחיל לחזק את הילדים באופן מילולי, ואם צריך, דרך התניית זכויות בעמידה בכללים. להלן כמה הצעות להרגלים בריאים:
1. אוכלים ארוחת בוקר רגועה ורווית חלבונים. ארוחת בוקר מסייעת לריכוז ומאריכה את טווח הקשב במהלך יום הלימודים.
2. אוכלים ביחד פעם ביום/בשבוע. בארוחה המשפחתית ילדים לומדים ליהנות מזמן איכות עם ההורים, ולומדים מהורים כיצד לאכול נכון.
3. הג'אנק מוגבל לחטיפים "בריאים" כמו פופקורן, במבה, ומתוקים ללא צבעי מאכל מידי פעם.
4. כל ילד עוזר לפחות פעם בשבוע בהכנת אוכל, כדי שיוכל לקבל כישורי עצמאיות.
5. אוכלים סוגים מגוונים של אוכל, וכל שבוע מתנסים באוכל מסוג אחר.
ניתן להאריך את הרשימה אם הורים מעוניינים להעמיק בתחום. לדוגמה, אפשר להוסיף ניסיון להנמיך באכילת מוצרי חלב. לפי דר' דני קרת, רופא ונטורופת, מוצרי חלב פרה הינם הגורם מספר אחת לאלרגיות ולאסטמה.
לפי ג'יי גורדון, רופא ומומחה בתזונת ילדים, ומחבר הספר "בלי ריטלין", אפשר לטפל בהפרעת קשב דרך תזונה בריאה. הוא דוגל באכילת אוכל בצורתו הטבעית, דהיינו הוצאה מהתפריט של כל סוג של אוכל מעובד- כמו חטיפים, משקאות ממותקים, דגני בוקר וכל אוכל המכיל צבעי מאכל. בנוסף, הוא מסביר שהוצאת דברי חלב וגלוטן חשובה, עקב הרגישות הגבוהה שיש לילדים בעלי הפרעת קשב למוצרים אלה.
נערכו מחקרים רבים אודות השימוש בתזונה כטיפול טבעי להפרעות פיזיות וקוגניטיביות כאחד. לדוגמה, הרופא סידני האס בארה"ב חקר לאורך שנים רבות את הקשר בין אוטיזם לבין תזונה. הוא שאל כל הורה שהגיע אליו עם בעיה רפואית "מה הילד אוכל?". הוא התחיל לשים לב לקשיים מיוחדים של ילדים אוטיסטים לעכל פחמימות מדגנים ומסוכרים פשוטים, והמציא דיאטה מיוחדת שנקראת ""SCD, Specific Carbohydrate Diet . הוא הוכיח כי שינוי תזונתי עשוי לשקם אוטיזם אם התזונה המיוחדת מתחילה בגיל צעיר.
משמעות הדבר – כאשר התזונה המיוחדת טובה עבור ילדים מסוימים, אולי יש בזה משהו טוב לכולנו. אני ממליצה להורים להיות סקרנים, לקרוא ספרים ומאמרים ולחשוב על מה הם רוצים ממקום ערכי ולא ממקום של רגש ונוחות.
בהדרכת הורים, אני מנחה הורים כיצד לערוך שיחה ,"אימונית" מול הילדים, שמטרתה להסביר לילדים שאוכל בריא משפיע על הגוף ועל מוח. הם יכולים לבקש מכל ילד להביע דעה לגבי הרגלי האכילה שלו והרגלי האכילה המשפחתיים ולעודד את הילד להציע רעיונות. כאשר הורים מצהירים בפני הילדים שהמשפחה מתחילה דף חדש בנושא של תזונה, הילדים לא רק מקבלים כלים להבנת החשיבות של תזונה בריאה. הם גם לומדים על החשיבות של איפוק ומשמעת שעשויים להשפיע על תחומים אחרים.
אני מעודדת הורים לבחור ב1-2 הרגלים חדשים ולחזק את הנוכחות של אותו הרגל או הרגלים במשך חודש שלם. הורים שמתייחסים באופן רציני לבריאות המשפחה מדווחים אחרי שלושה חודשי התנסות בתכנית על הרגשה צלולה יותר ורגועה יותר, הם בטוחים שהם בכיוון הנכון.
הקניית הרגלי בריאות תורמת למשקל תקין, איזון ברמת הסוכר בדם, ריכוז, עמידות מול מחלות, ולפיתוח הרגלי אחריות ושליטה.
תבדקו מהם סדרי העדיפויות שלכם, מה אתם ו/או הילדים אוכלים יותר מידי או פחות מידי, וצפו בהשפעה של ההרגלים הקיימים על בריאותם ועל תפקודם.
החליטו מה אתם רוצים לנסות, ועשו את זה
ליצירת קשר ופרטים נוספים על ליסה גרוסמן
