פרוביוטיקה וחיזוק הגוף
מאת: פורטל אלטרנטיבלי, תמר תאומים גורן
פרוביוטיקה – או בתרגום מיוונית "בשביל החיים" נועדה לבוא לעזרתנו ולאזן את הכמות של החיידקים הטובים למולה של אלו הרעים במעיים.
תמיד עדיף סיפור עם Happy Ending – מן הסתם, כשהמצב הפוך – במקרה הטוב אנחנו כואבים את הגזים, במקרים פחות טובים, המצב יכול להסתבך ולהוליד פתולוגיות ענפות ורבות החל מהתבטאויות על פני העור, עבור בקנדידה ומעי דליף וכלה במחלות אוטואימוניות – מי לעזאזל צריך את זה…?
אלו המעיים האנושיים, אנחנו מכירים אותם משיעורי ביולוגיה של פעם וגם מחיי היום יום – אנחנו נפגשים אתם יודעים… מה שאנחנו לא לוקחים בחשבון הוא שהמעיים ובכלל מערכת העיכול, היא מערכת פתוחה.
ולמה הכוונה?
מערכת העיכול מתחיל בפה ומסתיימת בפי – הטבעת ולכן, היות ופתח הכניסה פתוח, מערכת העיכול חשופה לפתוגנים – חיידקים ווירוסים שנכנסים פנימה לתוכה. לפיכך, מערכת העיכול שלנו חשופה עשרות מונים יותר מכל מערכת אחרת לחדירתם ופגיעתם של מחוללי מחלות (וירוסים/חיידקים).
מעבר לכך, כבכל איבר בגופינו, גם המעיים כחלק מכל מערכת העיכול, משוייכים למִסעף מערכת העצבים. כלומר, כשאנחנו נמצאים במצב של מתח, כשהגוף נמצא במתח (FFF) הגוף שלנו חכם מספיק, כדי לבצע באופן מיידי חישוב סדרי עדיפויות – למזלנו ולצערנו בה במידה, מערכת העיכול לא "חשובה" למצבי עקה (דחק/סטרס) ולכן, כשאנחנו במתח, הגוף משתק את התערבותו בתהליך העיכול.
נקודה זו חשובה לכולנו להבנה בעיקר משום שבמהלך יום, אנחנו חווים עשרות (אם לא יותר) פעמים של מצבי דחק, מישהו הרגיז, אנחנו מתוחים בנהיגה בכבישים, אנחנו מוטרדים ממשהו שמעסיק אותנו ולא נותנים את ליבנו לעובדה שהגוף לא מבחין בין מצבי סטרס "אמיתיים" בם אנו חווים סכנה או איום על חיינו לבין מצבי אמת שכולי תקוה שאף אחד מאיתנו לא חווה בתוך חייו.. עדין, כך או אחרת, במצבי סטרס מערכת העיכול לא מקבלת אספקת דם סדירה, אספקת חיילי מערכת חיסון סדירה, עצבוב תדיר ועוד… עצם עובדה זו כבר מעמידה את כל המערכת במצב חיסוני "חשוף".
אלו מאיתנו שרגישים יותר, מודעים יותר או קשובים יותר לגופם ידעו להנהן בדיוק בשורות הללו וידעו לספרר שבמצבים של סטרס, הבטן שלהם מגיבה, זה עשוי להתבטא בשלשול, בכאבי בטן, בעצירות…
אם הגענו עד לכאן ואנחנו מבינים שמערכת העיכול תלוית שקט ושלווה מבית, אנחנו מבינים שלא תמיד באופן רציף מערכת העיכול מתפקדת כאילו דבר לא קרה – החשיפה עליה דיברתי קודם עקב היותה של מערכת העיכול מערכת פתוחה, היא נדבך נוסף לתחושות שאנחנו מרגישים "בבטן" וכפועל יוצא, לתופעות שאנחנו חווים במערכת העיכול כתגובה לסוגי מזונות, ללחוזקה או חולשתה של מערכת העיכול ותגובתה למזונות אלו ואחרים.
כך לדוגמא תוכלו לבחון את איכות העיכול שלכם ואת חוזקה או חולשתה של מערכת העיכול שלכם, זה יתבטא במספר הפעמים שאתם מרגישים כאבי כטן, למספר היציאות שלכם וסדירותן והעדות המוחצת תופיע באסלה, שם אם תסלחו לי, תוכלו לבחון את איכות הצואה – האם היא מקשה אחת, האם מדובר בשלשול/עצירות, האם הצואה צפה או שוקעת, האם יש חתיכות מזון לא מעוכל, צבע הצואה וגם ריח שונה מלווה ומעיד עדות מוחצת לפעילותם של פתוגנים מחוץ.
כעת נוכל להסביר את המושג "פְלוֹרָה", הפלורה של המעיים, היא השכבה המגֵנה על המעיים מבפנים, היא כמו מערכת חיסון מקומית הדואגת שפתוגנים מחוץ או חומרים מבפנים לא יזיקו לשלמוּת המעיים, שחלילה לא יחוררו המעיים ותוכן מהמעי יפרוץ לזרם הדם (תופעה המכונה "מעי דליף" שיודעת להתבטא גם על פני העור שלנו וגם במחלות אוטואימוניות למינהן).
ככל שפלורת המעיים שלנו תקינה, היא מבצעת נכון וטוב יותר פעילות חיסונית שומרת ומגנה עלינו מפני פתוגנים חיצונים, מזון מקולקל, סוגי מזונות שונים קשים יותר לעיכול (כמו קיטניות מסוימות – כפי שמפורט בכתבה המצורפת על הקיטניות וחשיבותן בתזונתנו) והן במצבים של סטרס. זו הסיבה שתמיד נרצה שפלורת המעיים שלנו תהיה תקינה.
בהיותה של מערכת העיכול מערכת פתוחה מגיעים אל המעיים מיני חיידקים ווירוסים, המקום חשוך, חמים, מזִין ובעצם מהווה סוג של גן – עדן מקומי. למולם, קיימים חיידקים מקומיים שתפקידם להגן ולשמור על אותה פלורת מעיים במצב תקין.
כפי שברור לכם, בנקודה הזו מתחיל קרב אמיתי, ככל שיש יותר חיידקים ידידותיים – כך מערכת העיכול שלנו מטיבה איתנו, ככל שיש יותר חיידקים "אויבים", כך אנחנו סובלים מיידית וגם לטווח הארוך כפי שמוסבר לעיל. חוסנה וחוזקה של מערכת העיכול מותנה גם בכמות החיידקים הידידותיים בפלורת המעיים.
אם לא די לנו בכל הנאמר לעיל, הרי שתזונה מושתתת מזון מתועש רווי חומרים משמרים, שימוש באנטיביוטיקה לאורך זמן או לעיתים תכופות, שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך כמו למשל במחלות ויראליות ואפילו אורחות חיים סטרילים מדי – גם אלו זוללים את פלורת המעיים התקינה שלנו ומאפשרים בכך לחיידקים הלא רצויים לשגשג במעיים ולהפר את האיזון שכֹּה דרוש לנו.
על החיידקים הידידותיים כבר שמעתם בעשור האחרון בתקשורת ובפרסומות המופיעות בטלוויזיה וברדיו, אבל רצוי שתדעו שהחיידקים הידידותיים נמצאים גם במקומות אחרים נוספים כמו למשל במים בם כבשנו את המלפפונים או הכרוב החמוץ (כבישה במלח בלבד), ביוגורט, ביוגורט מבוסס על הפטריה היוגית המכונה "קפיר", בגבינות קשות כמו גאודה וקממבר, במרק מיסו וגם בלחם מבוסס מחמצת שאור.
לפיכך, החיידקים הידידותיים ישגשגו ככל שנאפשר להם מצע נוח ואופציונאלי וזה כאמור מותנה בצורת האכילה שלנו, בסוג המזונות שאנחנו צורכים, ברמות השלווה שאנחנו חיים בה ועוד. (זאת כמובן מבלי שהזכרנו מחלות גנטיות).
כשאני מבקשת מכם כמעט בכל מאמר להפחית את רמות הסוכר, אני בעצם מספרת לכם במילים אחרות שהחיידקים המכונים "רעים" ניזונים ומשגשגים מתפריט עתיר סוכרים וקמחים לבנים או במילים אחרות "פחמימות פשוטות" או "פחמימות ריקות", וכשה"רעים" משגשגים, הידידותיים מפסידים בקרב וכתוצאה אנחנו מרגישים נפיחות אחרי הארוחה, יש לנו הרבה גזים במערכת – חלקם עולים כלפי מעלה, חלקם יוצאים כלפי מטה, אנחנו מרגישים עייפות כיוון שמי שמשתמש בסוכרים שאמורים לתת לנו אנרגיה, הם החיידקים "הרעים" ולא השריר או המוח שזקוק למנת סוכר על הבוקר מבלי שיהיה לו אכפת מנין המנה הזו מגיעה…
לסוכרים הפשוטים השלכות נוספות על גופינו, כאן הבאתי רק את ההתייחסות למערכת העיכול ולקרבות המתנהלים דרך קבע 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה במעיים וזה כאמור, רק חלקיק אחד – אף שמהותי.
חשיבותה של פלורת מעיים מאוזנת כשכף הזכות עומדת לטובת החיידקים הידידותיים משחקת תפקיד נרחב בספיגתם של הנוטריאנטים שאנחנו צורכים בתזונה שלנו. פלורה שאינה מאוזנת תאפשר ספיגה חלקית/מינימאלית עד מצבים חמורים של חוסר ספיגה מוחלט.
פרוביוטיקה – או בתרגום מיוונית "בשביל החיים" נועדה לבוא לעזרתנו ולאזן את הכמות של החיידקים הטובים למולה של אלו הרעים במעיים.
אם אינכם ניזונים מתזונה מאוזנת הבריאה לכם נקודתית/אישית, ראוי לכם לקחת "קורס" בן שלושה חודשים של פרוביוטיקה, בפרט לאחר שימוש באנטיביוטיקה בין שלצורך ובין שניתנה ללא צורך (כמניעה או בשגגה על רקע מחלה ויראלית).
סוגי הפרוביוטיקה השונים הקיימים בשוק, לא בהכרח מתאימים לכל אחד מאיתנו, חלק מהיופי המיוחד של הרפואה הנטורופתית, הוא ההתאמה האישית של ההתייחסות התירפואטית לגופינו, ליכולותיו, לחולשותיו ולחוזקותיו.
מינוני החיידקים, כמויות הסיבים המצויים בפרוביוטיקה אינם מתאימים לכל אחד, כך שנטילה בלתי מושכלת עלולה לגרור תגובה חריפה במקרה הטוב והחרפת המצב התחלתי במצב פחות טוב. אם כבר החלטתם ליטול קורס שכזה על עצמכם, גשו לנטורופת הקרוב לביתכם והתייעצו איתו על סוג הפרוביוטיקה המתאימה לצרכים האישיים שלכם. ישנם כל כך הרבה סוגי פרוביוטיקה והמחקרים לשמחתנו מלמדים דברים שונים מאלו שידענו עליהם בעבר.
המים הם מרכיב חיוני והכרחי לתפקוד מערכות הגוף, מאחר שגוף האדם מורכב מכ-2/3 נוזלים. יש…