שיפור הזיכרון וטיפול בבעיות זיכרון

מערכת אלטרנטיבלי
שיפור זיכרון וטיפול בבעיות זיכרון הינו תחום מתפתח בעולם המודרני. כל מה שרצית לדעת על זיכרונות וטיפים לשיפור הזיכרון.

זיכרון הוא הכלי, שאנו שולפים באמצעותו מידע הנוגע לחוויות העבר שלנו, כדי להשתמש במידע זה בהווה. "זיכרון הוא כמו חוט קסמים שמחבר בינינו לבין העולם ובינינו לבין עצמנו, ותופר הכול יחד לתבנית אחת בעלת משמעות. בעזרת הזיכרון אנו מקשרים בין עבר להווה ובין הווה לעתיד, ומסוגלים ללמוד מניסיון העבר ולתכנן מהיום למחר. בלא זיכרון, כל רגע היה עומד בפני עצמו. בכל רגע היינו מתחילים את חיינו מחדש. הזיכרונות הם האוסף האישי של כל אדם מאין-ספור חוויות והתנסויות שעברו עליו. כך הם בונים את תחושת העצמי. התשובה לשאלה מי אני, נמצאת במידה רבה בספריית הזיכרונות."

הזיכרון מורכב מ-3 פעולות:
1. קידוד.
2. אחסון.
3. שליפה.

אנו קולטים מידע באמצעות החושים, ראייה, שמיעה וכו'. בגופינו ישנם תאי עצב השייכים למערכת העצבים והם אלו שמתרגמים את המידע לאותות חשמליים המועברים אל המוח. למעשה, כל הפעילות המתרחשת במוח הינה פעילות חשמלית, לכן יש צורך לתרגם מידע לאותות חשמליים, לשפה אותה המוח מכיר. המידע במוח מעובד באמצעות העברת זרמים חשמליים חלשים בין תאי העצב הנקראים נוירונים. הנוירון אוסף את הזרמים החשמליים מעשרות אלפי תאים אחרים אליהם הוא קשור ומחליט אם לשלוח אות הלאה על פי סיכום של סך האותות שהתקבלו. לאחר הקידוד המידע מאוחסן במוח. בכל זמן נתון, אנו שולפים מהזיכרון באמצעות קשר הגיוני או באופן אסוציאטיבי. הזיכרון מקנה לנו זהות ובלעדיו אין לנו לא עבר ולא עתיד. 
אל תבלבל במוח!

המוח הגדול מורכב מ-2 המיספרות, (ביוונית, המיספאיריון, פירושו מחצית מעטפת הכדור) כאשר כל המיספירה מחולקת ל-4 אונות:
• אונה קדמית/ פרונטלית.
• אונה צדעית/ טמפורלית.
• אונה קודקודית/ פריאטלית.
• אונה אחורית/אוקסיפיטלית. 
 
מבחינת תפקודים קוגניטיבים:
באונה הפרונטלית – יכולת קשב וריכוז, תכנון, ארגון, זיכרון עבודה ודיבור.
באונה הפריטאלית – קריאה וחשבון בשמאלית ותפיסת המרחב בימנית.
באונה הטמפורלית – הבנה שפתית בשמאלית ויכולת למידה וזיכרון.
באונה האוקסיפיטלית – ראייה.

השחקנים הראשיים:
ההיפוקמפוס: נמצא באונה הטמפורלית, שמו ניתן לו על שום דמיונו לסוס ים (מיוונית). להיפוקמפוס תפקיד חשוב ביצירת זיכרונות חדשים של חוויה של אירועים אישיים. לדעת חוקרים מסוימים, ההיפוקמפוס הוא חלק ממערכת זיכרון גדולה של האונה הצידית, האחראי על זיכרון דקלרטיבי (זיכרון הצהרתי, זיכרונות אשר ניתן להביע בצורה מילולית מפורשת למשל, זיכרון עובדות) ישנם ממצאים המצביעים על כך שההיפוקמפוס ממלא תפקיד באחסון ועיבוד מידע מרחבי. ללא היפוקמפוס, בני אדם אינם מסוגלים לזכור בצורה טובה מקומות בהם היו או איך להגיע למקומות אליהם הם מועדים.

האמיגדלה: האמיגדלה היא מבנה דמוי שקד, המורכב מכ-13 גרעינים, המצוי בעומק האונה הטמפורלית התיכונה במוח. האמיגדלה מקושרת עם תגובות רגשיות למצבי סכנה (בעיקר פחד ותוקפנות) ומשתתפת בתגובות התנהגותיות, האוטונומיות וההורמונליות בנוכחות גירויים רגשיים. כמו ההיפוקמפוס, גם האמיגדלה היא חלק מהמערכת הלימבית. האמיגדלה נחשבת למעורבת ישירות בתהליכי ויסות רגשי ו"אחראית" על הפחד. כמו כן, ידוע שהזיכרונות הראשונים של האדם לאחר הלידה מאוכסנים באמיגדלה. משום כך בדרך כלל איננו זוכרים אירועים עד גיל 3. זו הסיבה שאדם שאיבד את זיכרונו (למשל בתאונות דרכים) עדיין זוכר את שפת אימו.

המערכת הלימבית: כוללת את המבנים במוח האנושי המעורבים ברגש, מוטיבציה, והקשר בין רגש לזיכרון. המערכת הלימבית משפיעה על היווצרות זיכרון על ידי שילוב מצבים רגשיים עם זיכרונות מאוחסנים של תחושה פיזית. הזיכרון, אם כן, נמצא באונות הטמפורליות, בהיפוקמפוס ובאמיגדלה. לאחר שהמידע מעובד בהיפוקמפוס הוא מועבר וממוקם באונות השונות וזהו הזיכרון ארוך הטווח. 

סוגי הזיכרון:
1. זיכרון דקלרטיבי מורכב מ:
א. זיכרון סמנטי המתייחס למידע: ידע כללי, אוצר מילים. 
ב. זיכרון אפיזודי, המורכב משמות, פנים, תאריכים, אירועים.
2. זיכרון פרוצדורלי, רכישת מיומנויות כמו נהיגה, רכיבה על אופניים וכד'. רוב התלונות על בעיה בזיכרון הינן, בזיכרון האפיזודי הממוקם באונה הטמפורלית. 

הפרעות זיכרון כתוצאה מפגיעה מוחית:
באונה הטמפורלית – יהיו קשיי זיכרון של חומר חדש.
באונה הפרונטלית – יהיו קשיי קשב וריכוז וקשיים בארגון החומר הנלמד הגורמים לקשיי זיכרון.
באונה הפריאטלית – יהיו קשיי זיכרון בזיכרון ארוך הטווח, ירידה בידע כללי. 

שינוי זיכרון קיים עם הגיל המתקדם גם לא פגיעה מוחית. הצטמקות של מסת המוח עם הגיל גורמת להפרשה קטנה יותר של נוירוטרנסמיטורים, המיאלין (החומר המצפה את תאי העצב במוח) הופך להיות דק יותר והתקשורת הבין תאית הופכת להיות פחות יעילה, במיוחד באונה הטמפורלית ובהיפוקמפוס. זו הסיבה לאיטיות באופן כללי, בתהליכי למידה וזיכרון. חשוב לציין כי האמיגדלה האחראית על רגשות, למידה, וזיכרון רגשי אינה מצטמקת עם הגיל וזה יכול להיות בסיס לטיפול שיאפשר לפתח אסטרטגיות זיכרון שיפצה על הירידה בזיכרון.  
דמנציה: פגיעה שכלית נרכשת המפריעה לתפקוד מקצועי וחברתי. 

הטיפול הנטורופתי מתייחס למספר פעולות:
• תזונה נכונה המאטה תהליכי חמצון במוח.
• גירויים אינטלקטואלים, נוירוביקה.
• פעילות גופנית.
• קשרים חברתיים.
• שמירה על בריאות נפשית ויכולת התמודדות יעילה עם לחץ נפשי.

תזונה:
1. הימנעות מצריכה של מזונות מעובדים ומשומרים המכילים תוספי צבע, טעם, ריח וכימיקלים אחרים (מכילים רמות גבוהות של אלומיניום וסיליקון). כמו-כן יש להמעיט בצריכת מוצרי חלב ובשר.
2. ירקות ב- 5 צבעים, במיוחד עלים ירוקים.
3. צריכה של מזונות מלאים עתירים בוויטמינים ובמינרלים בפרט מזון מונבט. דגנים מלאים כגון: שיבולת שועל, שעורה, אורז, קוסקוס, בורגול, כוסמת, דוחן, קינואה ותפוחי אדמה.
4. צריכה מרובה של נוגדי חמצון כגון אנתוציאנינים (שחקנים חשובים ביותר במניעה), הפיגמנטים הסגולים המצויים בכרוב הסגול, באוכמניות, המעניקים הגנה מפני תהליכי החמצון המזיקים, ולכן עשויים לתרום למניעת מחלות שונות ובתוכן אלצהיימר. לאנתוציאנינים, פעילות נוגדת חמצון חזקה, התורמת להגנה מפני טרשת עורקים, סיבוכי סוכרת, דלקות בכלי הדם ואלרגיה.
ירקות ופירות סגולים: כרוב סגול, חציל, בצל סגול, ארטישוק סגול, חסה סגולה, פלפל סגול, רוברב, גזר סגול, בזיליקום סגול, סלק, ענבים סגולים, שזיף, פירות יער.
5. טיפול בתנגודת לאינסולין באמצעות תזונה.
6. הפחתת הקלוריות היומית במידת הצורך.

תוספים:
1. אנטי אוקסידנטים: ויטמין C, ויטמין E, קרוטנואידים, פלבנואידים, אבץ וסלניום. מעניקים הגנה מסוימת מפני מחלת אלצהיימר והזדקנות מואצת. חשיבות תרכובות נוגדות החמצון  מונעות נזק מצד רדיקלים חופשיים.
2. אומגה 3.
3. הפחתת רמות של הומוציסטאין ע"י חומצה פולית B12 , עלים ירוקים, שעועית, פרי הדר, תות שדה, אבוקדו.
4. תיאמין, ויטמין B1: קו-פקטור בריאקציות במעגל קרבס. אנשים מבוגרים בעיקר קשישים זקוקים לוויטמין B1 בגלל הנטייה של תסמונת ניוונית במערכת העצבים במוח. משפר תפקודים מנטליים התואמים לתמונה של אלצהיימר.
מינון- 1000 מ"ג בקומפלקס.7
5. פוספטידיל סרין: הפוספוליפיד המרכזי במוח, מרכיב חשוב בממברנות התאים, רמות נמוכות מפתחות הפרעות תפקודיות מנטאליות עד דיכאון. חשוב לשיפור זיכרון ולכושר למידה ומוריד סיכון לדימנצייה.

מזונות עשירים בפוספטידיל סרין: פולי סויה, דגי מקרל, הרינג, טונה, שעועית לבנה, אברים פנימיים של עופות ובקר.

צמחי מרפא:
ג'ינקו בילובה: תמצית מהעלים מגבירה זרימת הדם למוח, ומביאה לעלייה בחמצן ובשימוש בגלוקוזה, מקלה את תופעות הלוואי של הזדקנות ומגוננת מפני התפתחות הסימפטומים הללו. בנוסף לשיפור אספקת הדם למוח תמצית הג'ינקו מגבירה את שיעור השדר של מידע לרמת תא העצב.

רודיולה: נוגד חמצון יעיל, מגן על תאי העצב מפני נזקים שעלולים להיגרם על ידי רדיקלים חופשיים, מגביר את כושר החשיבה, הלימוד והזיכרון.

מליסה: מגבירה את פעילות האצטילכולין, משפרת זיכרון, מרגיעה. השפעה מדהימה על המוח, השפעה על הזיכרון השניוני, שם למעשה מאוחסן הזיכרון ואינו זמין באופן קבוע, אלא נשלף שוב ושוב. היכולת ללמוד, לאחסן מידע ולשלוף אותו משתפרת. הכנה מהעלים הטריים כמשרה או חליטה.

גוטו קולה: מאתן עצבים שמשתמשים בו ברפואה האיורוודית להגברת הרגיעה והצלילות. פעילויות עיקריות נוספות של הצמח- משתן, סם עצבים משכך, מצנן, מאתן.

מרווה רפואית ארגמנית: מרכיב מסורתי בשיקויים מימיי הביניים, שנועד להבטיח אריכות ימים. המרווה ידועה כצמח המסייע לשיפור הזיכרון וכושר החשיבה.

נוירוביקה     
נוירוביקה היא שיטת תרגול מוחי המשתמשת בחמשת החושים בדרכים חדשות, על מנת לעודד את הדחף העצבי של המוח ליצור קישורים חדשים בין סוגים שונים של מידע. נוירוביקה מגמישה ומעלה את רמת החיוניות של המוח, ע"י תרגילי המוח הכרוכים בהפעלת אזורי מוח שונים ורבים. העיקרון של הנוירוביקה היא להוציא את הטייס האוטומטי שלנו ולשנות את שגרות היום הקבועות שלנו למשל, להתקלח עם עיניים עצומות או לצחצח שיניים עם היד החלשה יותר מה שמחייב את המוח להשתמש בצד הנגדי במקום הצד שהוא משתמש בו בדרך כלל.

פעילות גופנית:
פעילות גופנית, בעיקר הליכה שומרת על נפח המוח ומאטה את הירידה הקוגניטיבית. במיוחד באזורי המפתח לזיכרון ובמרכזי הלמידה של המוח. המינימום הנדרש על מנת לשמור על נפח המוח ולהאט את הירידה הקוגניטיבית, הוא 8 ק"מ בשבוע בקרב אנשים עם בעיות קוגניטיביות קיימות ו-10 ק"מ בקרב בריאים.

סטרס:
הורמוני הסטרס משפיעים על קליפת המוח הקדם מצחית. זהו האזור במוח השולט בתפקוד ברמה גבוהה, כמו זיכרון עבודה וקבלת החלטות.
מתח במיוחד לאורך זמני פוגע בזיכרון על כל שלביו – בשלב קליטת אינפורמציה חדשה, בשלב הקידוד והאחסון במוח ובשלב בו אנו מנסים לשלוף את האינפורמציה הרלוונטית. (המתח פוגע גם ביכולות קוגניטיביות אחרות וכן ביכולות רגשיות ונפשיות רחבות).

פעילות חברתית:
אחד המאפיינים של הזקנה הוא איבוד זיכרון, שעלול להיות בעל השפעה הרסנית על איכות החיים בקרב אנשים קשישים. במחקר שנעשה בבית הספר לרפואה הארוורד, חוקרים גילו שיעור נמוך יותר של הידרדרות בזיכרון בקרב קשישים שנהנו מחיי חברה פעילים.

ליצירת קשר ופרטים נוספים על יפעת טייג