מאת: פורטל אלטרנטיבלי, סיגל תמיר
איך להציב גבולות לילדים?
הצבת גבולות לילדים צעירים, נערים ונערות בגיל ההתבגרות היא אתגר לא פשוט להורים. כיצד להציב גבולות בצורה נכונה ואפקטיבית.
הורים יקרים, על מנת ליצור ולהציב גבולות ישנם כללים מסוימים שעליהם יש להקפיד כגון: עקביות, להיות ברורים, וחד משמעיים! כאשר אנחנו לא עקביים ולא ברורים הילד מתבלבל ואינו יודע האם ההורה שאומר לא מתכוון לכך ברצינות ויעמוד על שלו או שמא אפשר לשכנע אותו ובעוד רגע ה"לא" יתחלף ל"כן".
רגשות אשם
רבים ההורים אשר נבהלים מהמילה גבולות כלומר בעיניהם הדבר נשמע נורא, מיד מצטייר בדמיונם הורה רע , חוסר אהבה, חוסר נתינה, קושי ואיבוד האהבה מהילד. אך לא כך הם פני הדברים, גבולות לילדים משמע סדר וארגון בחיי היומיום, אך ראשית לפני הכל חייב כל הורה לעשות לעצמו את הסדר ולדעת בדיוק אילו הם החוקים שעליהם אין לעבור, מה מותר ומה אסור במסגרת הבית מכיוון שבגן ובבית הספר ובכל מסגרת אחרת יהיו קיימים חוקים וגבולות אחרים.
ובכן, על מנת להרגיש טוב עם הצבת גבולות על ההורים להאמין שהגבולות שהם מציבים בפני ילדיהם יסייעו לו להצליח בחיים ובעולם ביתר קלות ובסופו של דבר גבולות אלו מגינים על ילדנו, נהפוך הוא ילדים הגדלים ללא גבולות בעיתיים יותר ובעלי קשיים גדולים יותר להסתגלות בחיים העתידיים.
המושג גבולות בעצם במתייחס לכל מה שמשתייך לחינוך, לרכישת הרגלים של מותר ושל אסור וללמוד להבחין בין טוב לבין רע. הורים אשר פוחדים להציב גבולות אלו הם הורים אשר פוחדים מילדם, רוצים להיות חברים של ילדיהם ללא גבולות, איבדו את ביטחונם כהורים, כלומר בסמכות שלהם כהורים ואינם מסוגלים לומר לילדם לא שמא הוא לא יאהב אותם עוד, כלומר הורים אלו חסרי בטחון ביכולת שלהם לומר מה טוב ומה רע אלא אם כן זו סכנה ממשית כמו לא לרוץ לכביש, אך בדרך כלל קשה להם להטיל על ילדיהם איסורים וגבולות. אין הם יודעים מה גדול הנזק בעתיד כאשר אינם שמים גבולות ומתירים לילדיהם לעשות ככל העולה על רוחו.
אז איך מציבים גבולות?
על מנת ליצור גבולות ישנם כללים מסוימים שעליהם יש להקפיד כגון: עקביות, להיות ברורים. כאשר אנחנו לא עקביים ולא ברורים הילד מתבלבל ואינו יודע האם ההורה שאומר לא מתכוון לכך ברצינות ויעמוד על שלו או שמא אפשר לשכנע אותו ובעוד רגע ה"לא" יתחלף ל"כן". ובכן כפי שציינתי להיות עקבי, פרוש הדבר שלאורך כל הדרך הגבול נשאר כשהיה , כאשר הילד ילמד שיש לא מוחלט ושיש חוקים וגבולות שחוזרים על עצמם כל הזמן, כלומר ישמע שוב ושוב את אותו הטיעון כלפי אותו האיסור, ילמד אף הוא לבד מה מותר ומה אסור וכעבור פרק זמן מסויים לא יבקש את הדבר שאותו אסור.
למשל אם באופן קבוע מחליטים שלא מגיעים חברים לביקור בין 2 ל-4 הרי שהדבר צריך להיות באופן קבוע ולכן תמיד התשובה תהיה לא , כאשר הילד יבקש חבר בשעות הללו, אך אם יום אחד תסכימו ויום אחד לא הילד לא ידע מהו הגבול , משמע שהילד התבלבל ולא הבין מה רע ומה טוב. באותה המידה יש להיות ברורים מספיק ולא לומר מלים שמביעות חוסר בטחון כמו אולי, נראה, אחר כך…. משום שזה נותן לילד תחושה של חוסר בהירות וחוסר הבנה, כאשר תהיו ברורים והילד ידע שאתם מתכוונים למה שאתם אומרים הוא לא ישאל אתכם שוב.
גבולות מאפשרים לילד לא להיות מוצף על ידי דחפים תוקפניים, כלומר כאשר עוצרים ילד מהרגע הראשון שהוא משך בשיער, היכה או נשך כלומר מבהירים לו שהתנהגות אלימה מאין זו אסורה, ילמד הילד להשתלט על דחפיו התוקפניים , כשיש גבול ברור הילד עסוק בתוכן ולא מחפש את קצה הגבול. אתם כהורים צריכים לזכור לא לוותר לעצמכם גם כשחזרתם עייפים מהעבודה, גם כשאיבדתם את הסבלנות גבולות נשארים כמו שהחלטתם תמיד.
אם לא מציבים גבולות מהתחלה כאשר הילד מתחיל לדבר ולומד לומר לא הילד יוצף בדחפים שונים לעיתים בלתי נשלטים ולא ידע להתמודד איתם, דבר הגורם אף לאלימות, חוצפה והתנהגות לא מנומסת, חשוב מאד לשים גבולות בכל דבר משום שבעזרת גבולות אתם שומרים על ילדכם ובטוחים שיגדל להיות מבוגר בריא. חשוב מאד לדבר בינכם כהורים על מנת שלא יהיו חילוקי דעות משום שדבר זה גורם לבלבול אצל הילד , הוא לא יודע למי להקשיב, כאשר מחליטים על גבול מסויים, זה צריך להיות כמובן מקובל על שני ההורים. יש ללמד את הילד מה זה גבול ולנקוט במשפט נחרץ, לא משפטי שאלה שמשאירים את הילד מבולבל ולא מבין, אתם צריכים להיות אסרטיביים במידה כזו שהילד יבין שאסור ולא הם נחרצים ושזהו חוק בל יעבור.
עליכם לומר ולהציב את הגבול ללא כעס, כעס אינו יעיל בשום מקום וודאי שלא עם ילדים, הוא יוצר טינה ופחד משמע שהרבה פעמים הילד מבצע את הפעולה מתוך כעס ולא משום שהבין ורצה.
אתם כהורים צריכים לשמש לילד דוגמא אישית במיוחד בדברים שקשה לו לקבל כגבול, אם לא מגיעים חברים בצהריים, אז גם אתם לא מארחים בשעות הצהריים.
כאשר נוצר כעס עקב אמירת האיסור, יש להראות לילד שמבינים אותו, את הקושי שלו בלקבל את הלא והאיסור בכך שתאמרו לו "אני מבין שקשה לך ואולי גם עצוב אך כרגע לא תוכל לקנות את המשחק הזה", חשוב מאד לעמוד על שלכם בכל מקרה גם אם הילד בוכה, לא לרחם בשלב זה ולוותר משום שכך הילד ילמד שיש בידיו כלי, בכל פעם שיפצח בבכי האיסור והגבול יפסקו ויהפכו לכן, לכן אין להיסחף אחר הקושי של הילד אלא לעזור לו להבין, להרגיע אותו לחבק ולומר לו שאוהבים אותו.
לעומת זאת, עדיין יש לתת לילד להיות עצמאי ככל שהוא יותר מתגבר ואין במושג גבולות ביטול העצמאות, כאשר הילד מבקש להתלבש לבד, להתרחץ לבד, אפשרו לו.
כמו כן יש לאפשר לו להחליט בעצמו דברים שהוא מסוגל להחליט, אתם יכולים לכוון אותו ולהציע אך לתת לו להחליט לבד , זה יעזור לעצמאות ולהעלאת הבטחון העצמי.
היו הגיוניים, תזרמו עם הילד, אל תשכחו שבכל גיל אפשר לעשות דברים מסויימים ואחרים מגיל קודם, את הגבולות שימרו והיו עקביים אך זכרו לתת לילד גם חופש ועצמאות, וכמובן לשדר המון אהבה תוך עידוד על הצלחות.
הורים יקרים… בהצלחה!
