מחלת פרקינסון
מאת: פורטל אלטרנטיבלי, ד''ר אדית נורמה דניאל
מחלת פרקינסון היא מחלה נוירולוגית הפוגעת במנגנון בקרת התנועה שבמוח. מחלה ניוונית של מערכת העצבים, שגורמת להפרעות מוטוריות, חוסר במוליך העצבי דופמין בגנגליון הבסיס, להוא הגורם לה.
מהי מחלת פרקינסון?
מחלת פרקינסון היא מחלה נוירולוגית הפוגעת במנגנון בקרת התנועה שבמוח. מחלה ניוונית של מערכת העצבים, שגורמת להפרעות מוטוריות, חוסר במוליך העצבי דופמין בגנגליון הבסיס, להוא הגורם לה. אך אין הבנה רפואית מדוע נוצר מחסור בדופמין, המחלה גורמת למוות של תאי החומר השחור.
המחלה באה פעמים רבות בעקבות מחלות ניווניות שנגרמו לאחר שימוש בתרופות, בסמים וברעלים וספציפית בסמים אנטי פסיכוטיים החוסמים את הרצפטורים לדופמין.
החולה סובלת מנוקשות של שרירים מתקשה בתנועה, קצב התנועה מועט מאד. בזמן ערות הגוף כבד ובשעת מנוחה קיימות תנועות בלתי רצוניות, קפיצות של שרירים, רעד בזמן מתח חוסר שיווי משקל ותנוחה לא יציבה של הגוף. עצירות, הזעה, בריחת שתן, ירידה בחוש הריח, דיכאון, חרדות והפרעות בשינה.
ההפרעות בתנועתיות השרירים בבית הבליעה גורמת להפרשה מוגברת מבלוטות הרוק הדיבור נעשה קשה לא בהיר איטי וחלש. עד כדי לחישה, האוויר שצריך להיכנס לקנה הנשימה כדי להרים את קולו נתקל בקשיים להגיע לשם. בדומה למצב שנוצר אחרי שבץ מוחי עקב שיתוק של שרירים בבית הבליעה.
המחלה נפוצה מאוד ותוקפת לרוב בין גילאי 50-60, אך היא עשויה לתקוף גם בגילאי -30 -20 עקב ליקוי גנטי בגן המייצר חלבון הקרוי פרקין. לכן תהליך של מיתה של SUBSTANTIA NIGRA בנמצאים במוח גורם למחלת פרקינסון. המסרים שהיו אמורים לעבור מאזור זה לאזורים נוספים במרכז בקרת התנועה באמצעות הפרשת דופמין נפגמים. הרס העצבים באיזור מפסיק את יצור הדופמין.
הסיבות שגורמות למחלה אינן ידועות עד הסוף ונמצאות עדיין במחקר אך ידוע שהמחלה תוקפת אנשים להם יש אפניות ושילוב של גנטיים תורשה וסביבה. כמו גם ניתן למצוא הרעלה של מתכות. ליקוי ביכולת של הכבד לנקות את הגוף מרעלים וממתכות. גורם הסיכון הנוסף הוא היסטוריה משפחתית בעלת מחלת פרקינסון.
המחלה מתחלקת לשני סוגים:
מחלת פרקינסון ראשונית.
מתחילה מגיל 40- מתבטאת בחסר של המוליך העצבי דופמין.
סימפטומים:
• רעד של אחת מכפות הידיים.
• רעד חזק בזמן מנוחה, שמפסיק בזמן שינה.
• רעד ממתח נפשי ועייפות.
• כפות הידיים, הזרועות והרגליים, לסתות, לשון, מצח והעפעפיים ירעדו.
• נוקשות בשרירים שגורמת לאיטיות.
• כאבי שרירים ועייפות.
• נטייה ליפול קדימה.
• דיבור חלש, מונוטוני ומגמגם.
• פגיעה בשליטה של שרירים קושי בביצוע פעילויות של חיי יומיום.
• דיכאון ועצבות.
• המערכת האוטונומית נפגעת.
• סבוריאה.
• עצירות.
• בהטלת שתן בעייתית.
• ביצוע תנועות מהירות נפגעת.
• רמות נמוכות של גלוטטיון.
• רמות גבוהות של ברזל.
פרקינסון שניוני
פעולת הדופמין מעוקבת בעקבות מחלה ניוונית אחרת ושימוש בסמים רעלים. סמים אנטי פסיכוטיים החוסמים את הרצפטורים לדופמין.
מהלך המחלה
המחלה מתחילה בצד אחד של הגוף בחלק מסוים של הגפיים אחרי שנים מספר מתווספות עוד גפיים מאותו צד. לבסוף מתקדמת לצד השני של הגוף. אפשרות לסיים על כיסא גלגלים.
הטיפול ברפואה אלטרנטיבית
ברפואה האלטרנטיבית ובהומיאופתיה בפרט רואים את האדם כמכלול של תופעות, כשלכול אדם ישנה זהות שונה לחלוטין שמלווה את אותה מחלה שתהיה גם אצל אם אחר לכן, לכל אדם על סמך כול התופעות שקיימות אצלו בכול הרבדים בגוף ונפש תותאם הרמדי ההומיאופתית. שהינה אלמנט מסוים שנבחר כדומה ויודע לגרום בצורה מדומה את סך כול הסימפטומים בנפש וגוף הקיימים באדם.
חוק החיסון שקיים ברפואה הרגילה חל על ההומיאופתיה ובו אם מזהים למשל חומר מסוים שיצר הרעלה ולכן התפתחה מחלה מסוימת –יש לתת את אותו חומר לרוב כדי לנקות את הגוף והמערכות מאותו חומר רעיל.
זאת בצורה מוחלשת עד כדי כך שבמינון ההומיאופתי לא נשאר שום חלק מהחומר עצמו –מלבד האינפורמציה האנרגיה של אותו חומר שיודעת לגרום למערכת החיסון להתעורר בעצמה כדי לנקות את עצמה ואת הגוף על מערכותיו. אם כך הרמדי ההומיאופתית הינה רק קטליזאטור עדין למערכת החיסון שרומז לו ומעורר אותו לעשות את העבודה בעצמו.
