מאת: פורטל אלטרנטיבלי, ד"ר שולמית רונן
תסמונת רגישות סקוטופית הינה לקות בתפקוד התפיסתי (לא בעיית ראייה) הכרוכה בקשיים בתפקוד העין. הבעיה יכולה ליוצר אצל כל אדם.
בשנת 1981 הממשלה הפדראלית בארה"ב הציע מחקר להתחלת תוכנית למבוגרים שלהם הפרעות עם לקויות למידה. הלן איירלן הייתה מתאמת התוכנית. התפקיד סיפק לה הזדמנות נפלאה לחקור את הגורמים הקשורים לבעיות למידה אשר לא הגיבו להוראה מתקנת ונמשכו, ואשר לא נעלמו עם בגרותם.
לאחר ניסיונות אין ספור שלא הניבו תוצאות, בדרך מקרית, ברשות אחת מתלמידותיה היה שקף צבעוני שבו השתמשה בתרגול קריאה. תלמידה אחרת הניחה את הדף הצבעוני על גבי הדף שקראה בו, ופלטה צעקת שמחה. זו הייתה הפעם הראשונה שבה יכלה לקרוא מבלי שהמילים ינועו קדימה ואחורה כל הזמן. תלמידים אחרים ניסו, ולהם הגיליון הצבעוני לא עשה דבר.
נעשו ניסיונות רבים בגיליונות צבעוניים, וכל אחד הגיב שונה. קבוצת המבוגרים התבקשו לבחור בצבעים המועדפים להם. התוצאות לא איחרו לבוא, הם ראו טוב יותר, אולם, דיווחו שהשקפים עזרו ועדיין היו בעיות כאשר ניסו לקרוא לאור מנורות הניאון.
הלן איירלן פיתחה שיטה מיוחדת וייחודית הנקראת "תסמונת רגישות סקוטופית", הסיבות שעשויות לגרום לה הן רבות, אולם הסיבה העיקרית היא בשינוי ספקטרום האור.
הפריצה הגדולה של השיטה ותגליתה הופכת לנחלת הכלל, כאשר עיתונאי אוסטרלי שביקש למצוא פתרון לבתו שהייתה דיסלקטית, החליט לעשות מעשה ולראיין את הלן איירלן. העיתונאי הגיע עם בתו לארה"ב ולאחר השלמת הבדיקות נצבעו העדשות של בתו. קרה משהו מדהים, בכל פעם שהתבונן בבתו ראה כי היא קוראת. הוא ציין שזו הפעם הראשונה בה ראה את בתו קוראת לשם הנאה.
זו הייתה תחילתה של פריצה משמעותית, בשנת 1988 השיטה פרצה את גבול ההתעניינות בלבד, שבעקבותיה הביא מבול של התעניינות מצד אנשי מקצוע ומהציבור, וניתן לומר שבפעם הראשונה הייתה בידם תשובה למה שנדמה היה כבעיה ללא פתרון.
חשוב לציין שהבעיה הינה לקות בתפקוד התפיסתי ולא בעיית ראייה, הכרוכה בקשיים בתפקוד העין. הבעיה יכולה ליוצר אצל כל אדם ללא קשר להרכבת משקפיים, ואינה יכולה להתגלות על ידי מומחי ראייה – אופטומטריסטים או רופאי עיניים, וכל זאת, מכיוון שזו אינה חולשה של מערכת הראייה.
מה גורם לתר"ס (תסמונת רגישות סקוטופית)?
ייתכן שה- "תר"ס והרגישות לספקטרום אור מלא המהווה את הבסיס לתסמונת – כרוכה בפגם במבנה המוח הקשור במערכת העצבים המרכזית. אם הדבר כך, אזי האותות הנשלחים אל המוח לא יעובדו בצורה נאותה, והתוצאה תהייה בעיות תפיסה. לאותם הלוקים בתסמונת, יעוות ספקטרום האור המלא את החומר הנקלט על ידי המוח והמעובד על ידו.
אין זה ברור במדויק כיצד מקטינים מסנני הצבע את קשיי התפיסה המאפיינים את התסמונת או כיצד המסננים מוחקים אותם, אולם, ייתכן והמסננים מצמצמים באופן סלקטיבי בגלי אורך מסוימים ומפריעים של האור. אם יצומצמו אותם צבעים הקשורים בגרימת העיוותים, אז כתוצאה מכך, יוכל המוח לנתח ולעבד מידע באופן יעיל יותר ללא הפרעה.
כיצד באים לידי ביטוי לקות התר"ס?
ישנם ילדים/אנשים שאינם תופסים את הדף המודפס בדרך בה תופסים אותו קוראים מיומנים. הם חווים בעיות הקשורות לדפוס ו/או הקשורות לרקע.
הסימפטומים שאותם אלה עשויים להרגיש באים לידי ביטוי במספר דרכים:
* רקע ההופך בוהק ומטריד.
* רקע פועם.
* רקע מנצנץ ומהבהב.
* אותיות משתנות.
* אותיות מתהפכות ונעות.
* מילים המצטרפות יחדיו.
* מילים הנראות "כאילו" נופלות מהדף.
אנשים החווים עיוותים אלה טרודים בתנועות עיניים רבות יותר, בנסיגה או רגרסיה של העניים ובקיבוע מבט העיניים כדי לקרוא. הם עשויים לפצות עצמם על ידי כך שיסתפקו ברמזים מעטים כדי לקרוא כל מילה, וזה כשלעצמו עשוי לגרום לטעויות בקריאה ולהבנת הקריאה.
קשיי קריאה העשויים לנבוע מכך:
* קריאה איטית.
* קריאה בלתי יעילה.
* עייפות או הירדמות.
* חוסר יכולת לקרוא באופן רצוף.
* כאבי ראש או בחילה כתוצאה מהקריאה.
* מתח ועייפות.
* בחילה ונמנום.
ילדים עשויים לחוות חוסר הצלחה בגלל ציפיות ההורים והדרישות בבית הספר. החוויה עשויה להיות השפלה ותסכול הגורר חוויה של אובדן הביטחון העצמי, ובחוויה היומיומית – רגשות כשלון, כאב ותסכול.
כיצד נוכל לאתר את הסימנים?
* אותם המנסים להימנע מקריאה, ובכלל קריאה לשם הנאה.
* קריאה איטית ומתמשכת.
* העדפה לקרוא באור מעומם.
* קריאה איטית ומהוססת.
* קושי בלעקוב אחר השורה הכתובה.
* דילוג על מילים.
* קריאת מילים שלא כהלכה.
* הנאה מועטה ממה שנקרא.
* חוסר יכולת להתמיד בקריאה.
מהם הבעיות של אותם הסובלים מליקויי למידה?
* קשיי קריאה, קריאת קטעים או פסקאות.
* דילוג על מילים.
* הפיכת שינוי סדר האותיות במשפט.
* חוסר יכולת להבדיל בין ימין לשמאל.
* קושי בזיהוי מילים על הדף.
* בעיות האזנה.
* קושי לקרוא את השעה.
* טווח קשב קצר.
* בעיות קשב וריכוז.
* בעיות תפיסה – בעיבוד ויזואלי ושמיעתי.
* התמצאות במרחב וזמן.
* מיומנויות לקשור תפיסה לתנועה.
* זיכרון ארוך או קצר טווח.
* מיומנויות שפה.
* הסקת מסקנות מופשטת.
ישנם סוגים שונים של ליקויי למידה ומחולקים למספר קטגוריות –
* תפיסה ויזואלית (קשיים בפעילויות הקריאה והכתיבה).
* תפיסה שמיעתית (קשיים בהאזנה או לקלוט מידע באופן שמיעתי, כמו גם התנתקות, קושי בזכירת צלילים ובזיהוי שלהם).
* בעיות מוטוריות (קשיים בלהעתיק מספרים מהלוח, לרשום רשימות, לאיית, להיבחן במבחנים, קשיים בתהליך הכתיבה).
* זיכרון (קשיים באיות, מתמטיקה, קריאה).
* היפראקטיביות (קשיים בלהתרכז, לשמור על ריכוז, להאזין ולשבת בשקט במקומם, חלומות בהקיץ, קושי בלהשלים משימות).
לעיתים אלרגיות לגורמים סביבתיים, אלרגיות למזון, הפרעות ריכוז ותר"ס הם חלק מהגורמים העשויים לגרום לילד מפוזר והיפראקטיבי.
* נטייה להיסח הדעת.
* דיסלקציה (קשיים בעיבוד אותיות וצלילים, קריאה וכתיבה, קשיים בשפה, סמלים, עיבוד ויזואלי, עיבוד שמיעתי, קושי בהתמצאות בכיוונים).
לעיתים בעיות בכל הנוגע לזיכרון, לקואורדינציה, תפיסת עומק והיכולת להבדיל בין ימין לשמאל.
הצבעים מאפשרים להתגבר על מגבלות קריאה לסוגיה ולהתגבר על דיסלקציה באמצעות שיטת איירלן, בדרך נעימה הנותנת ומאפשרת כלים פשוטים על ידי פילטרים צבעוניים מיוחדים ועדשות צבעוניות.
אני עצמי דיסלקטית, שבהיותי בכיתה ד' סגרתי מסך, וזאת בגלל הקושי בקריאה ובמאמץ להישאר מרוכזת כאשר האותיות "קפצו להם שורות" לכל עבר, והרגשתי שאני בתוך מבוך של מערבולת שלא ידעתי לאן…, כיוונים היו אסון כאשר כיוון האותיות השתנה.
לכל אלה פתרונות המותאמים אישית לאדם – לילד ולמבוגר כאחד. שיטת איירלן הוכיחה עצמה בהרבה מקומות בעולם.
חשוב להיזהר מלהטביע חותם לאדם בגלל בעיות שאיננו יודעים היכן מסתתרת הבעיה האמיתית.
מניסיוני בתחום עיסוקי ב – "תרפיית אור צליל וצבע", הקושי לשכנע את קהילת אנשי המקצוע נמשכת. ישנו קושי בלשאול את השאלות המביאות למודעות "אחרת ושונה", במערכת אנשי המקצוע עדיין קיימת התנגדות להכרה בבעיות "חדשות" ישנות אשר עשויות לתת מענה לבעיות פיזיות, תפיסתיות, התנהגותיות, רגשיות ורפואיות.
חשיבות רבה לקבל יעוץ מבעל מקצוע שהוכשר לכך.
ליצירת קשר ופרטים מלאים על שולמית רונן
