הורוסקופ יומי 19.9
מערכת אלטרנטיבלי
איך היום שלכם יהיה ומה צופים הכוכבים למזל האסטרולוגי שלכם
מצורפת תמצית תחזית אסטרולוגית יומית להיום. הורוסוקופ יומי זה הוכן על ידי מיסטיקנים ואסטרולוגים מומלצים במיוחד עבור גולשי אלטרנטיבלי. בתחזית אסטרולוגית יומית תוכלו לקרוא הכל על המזל שלכם ומה צופים הכוכבים.
זהו יום מיוחד בו השפעת הכוכבים נחלשת – מתוך ובתוך אווירת הקודש, מן הראוי להרהר בקשר השמימי שבין החודש שבשמו נוצרנו ובין "המזל" שאנו נושאים את שמו: שמו של חודש ניסן בא לו מן המילה ניצן המסמלת את בוא האביב ואת תחילתה של השנה חדשה – "ניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיעה": כך גם מזל טלה המסמל את תחילתה של שנה אסטרולוגית חדשה ואת תחילתו של גלגל המזלות.
זהו יום מיוחד בו השפעת הכוכבים נחלשת – מתוך ובתוך אווירת הקודש, מן הראוי להרהר בקשר השמימי שבין החודש שבשמו נוצרנו ובין "המזל" שאנו נושאים את שמו: שמו של חודש אייר בא לו מן המילה הקדומה "איירו" שמשמעה "אור", ובתנ"ך שמו של חודש זה הינו "ירח [כלומר, חודש] זיו" מלשון אור. ה- 14 באייר מכונה "פסח שני", וביום זה הקריבו שור אלה שלא הספיקו או לא הצליחו להקריב קורבן במועדו בחודש ניסן. יש הרואים במזל שור מעין רמז לכפרה על חטא העגל.
זהו יום מיוחד בו השפעת הכוכבים נחלשת – מתוך ובתוך אווירת הקודש, מן הראוי להרהר בקשר השמימי שבין החודש שבשמו נוצרנו ובין "המזל" שאנו נושאים את שמו: שמו של חודש סיוון בא לו מן המילים הקדומות "סיוונו זימנו" שפירושן "מועדים וזמנים" בכוונת חודש המועדים והזמנים, כמו גם על שמו של מדבר סין [צין] ושמו של הר סיני [סין = סיני = סיוון] אשר עליו ניתנה תורה בחודש זה. אגדות קבליות מספרות כי בחודש סיוון ובמעמד הר סיני, הופיעו על רקע השמיים שתי דמויות של התאומים יעקב ועשו: יעקב קיבל את התורה ואילו עשו העדיף לדחות אותה.
זהו יום מיוחד בו השפעת הכוכבים נחלשת – מתוך ובתוך אווירת הקודש, מן הראוי להרהר בקשר השמימי שבין החודש שבשמו נוצרנו ובין "המזל" שאנו נושאים את שמו: שמו של חודש תמוז בא לו מן המילה הארמית הקדומה תמוז או "דומיזו" שפירושה חום, להט, המסה, הסקה, תנור, אש וחמימות. מקור השם קשור בפולחנים קדומים שעסקו בפריון והולדה. גם מזל סרטן נחשב לבעל תכונות של חום וחמימות וגם הוא קשור עם אנרגיות של פריון, הולדה, אמהות והרחבת המשפחה.
זהו יום מיוחד בו השפעת הכוכבים נחלשת – מתוך ובתוך אווירת הקודש, מן הראוי להרהר בקשר השמימי שבין החודש שבשמו נוצרנו ובין "המזל" שאנו נושאים את שמו: שמו של חודש אב בא לו מן המילה הקדומה "אבו" שפירושה אש או חום גדול ועצום, וזאת מכיוון שבתקופה זו השמש לוהטת וקופחת. חודש אב מכונה גם חודש "מנחם אב" על שום החורבן שחל בחודש זה. יש מקובלים הרואים במזל החודש, מזל אריה, את התקומה לנפילה ואת הגאולה הבאה לביטוי בפסוק: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא", מה גם שמזל אריה עצמו נמנה עם יסוד האש.
זהו יום מיוחד בו השפעת הכוכבים נחלשת – מתוך ובתוך אווירת הקודש, מן הראוי להרהר בקשר השמימי שבין החודש שבשמו נוצרנו ובין "המזל" שאנו נושאים את שמו: שמו של חודש אלול בא לו מן המילה הקדומה "אולולו" שפירושה "קציר" או מן המילה הקדומה "אלל" שפירושה "חיפוש ותהייה", בכוונת חיפוש ופשפוש בחטאים בהוראת חודש הסליחות והרחמים. כמו כן, אלו"ל הם ראשי תיבות של "אני לדודי ודודי לי". המילה קציר מתיישבת עם סמל הבתולה המציג נערה אוחזת אלומת שיבולים. עניין החיפוש אחר המחילה בימי התפילה והתשובה, עולה בקנה אחד עם הפסוק מספר ירמיהו: "שובי בתולת ישראל שובי אל עריך אלה".
זהו יום מיוחד בו השפעת הכוכבים נחלשת – מתוך ובתוך אווירת הקודש, מן הראוי להרהר בקשר השמימי שבין החודש שבשמו נוצרנו ובין "המזל" שאנו נושאים את שמו: שמו של חודש תשרי בא לו מן המילה הקדומה "תשריתו" שפירושה "התחלה". בתנ"ך שמו של תשרי הוא "ירח האיתנים" משום שבחודש זה מתחילים מי הנהרות [מי האיתנים מלשון איתני הטבע] לעלות על גדותיהם. בחודש תשרי נמדדים מעשיו של האדם ונשקלים על המאזניים, ומכאן גם הקשר עם מזל החודש.
זהו יום מיוחד בו השפעת הכוכבים נחלשת – מתוך ובתוך אווירת הקודש, מן הראוי להרהר בקשר השמימי שבין החודש שבשמו נוצרנו ובין "המזל" שאנו נושאים את שמו: שמו של חודש חשוון בא לו מן המילים הקדומות "וורח – שמן" שפירושן "החודש השמיני": בתנ"ך שמו של החודש הוא ירח-בול, ויש מקובלים הרואים במילה בול את ליבה של המילה מבול וממילא גם את יסוד המים אשר מזל עקרב נמנה עימו. המספר 8 נחשב בגימטרייה למספר מסתורי, חמקמק ונעלם: גם מזל עקרב נושא תכונות זהות.
זהו יום מיוחד בו השפעת הכוכבים נחלשת – מתוך ובתוך אווירת הקודש, מן הראוי להרהר בקשר השמימי שבין החודש שבשמו נוצרנו ובין "המזל" שאנו נושאים את שמו: שמו של חודש כסלו בא לו מן המילה הקדומה "כיסלימו" שפירושה עבה בכוונת מעובה בגשמים. יש מקובלים הקובעים את מקור השם במילה הקדומה "כסל" שפירושה "תקווה". המילה הקדומה "כסיל" מציינת קבוצת כוכבים ששמה אוריון ואשר פירושה הוא "הצייד". ואכן, בחודש כסלו מרובים הגשמים ואף הקשתות [קשת בענן] המפציעות מבעד לעננים, וכך גם דרוכה קשתו של הצייד – ומכאן גם הקשר עם מזל החודש.
זהו יום מיוחד בו השפעת הכוכבים נחלשת – מתוך ובתוך אווירת הקודש, מן הראוי להרהר בקשר השמימי שבין החודש שבשמו נוצרנו ובין "המזל" שאנו נושאים את שמו: שמו של חודש טבת בא לו מן המילה הקדומה "טביתו" שפירושה "משהו ששוקעים בו", וזאת בשל ריבוי הגשמים והבוץ בחודש זה. שמו של מזל החודש הינו גדי וזאת משום שבעקבות גשמי הברכה שירדו והפרו את האדמה, ניתן היה להוציא את הגדיים אל המרעה כדי שילחכו את העשבייה הרכה שצצה בימות החורף.
זהו יום מיוחד בו השפעת הכוכבים נחלשת – מתוך ובתוך אווירת הקודש, מן הראוי להרהר בקשר השמימי שבין החודש שבשמו נוצרנו ובין "המזל" שאנו נושאים את שמו: שמו של חודש שבט בא לו מן המילה העברית הקדומה "שבט" מלשון שוט, או מקל חובלים, וזאת משום שהגשמים ניתכים ארצה וכאילו חובלים, מכים ומרביצים באדמה וממלאים את הנהרות ואת בורות המים אשר מהם ניתן לשאוב עתה מלוא חופניים. זאת גם הסיבה לשמו של מזל החודש המבוסס על הפסוק "ייזל מים מדלייו" או בפשטות – הדלי מרווה במימיו את היקום.
זהו יום מיוחד בו השפעת הכוכבים נחלשת – מתוך ובתוך אווירת הקודש, מן הראוי להרהר בקשר השמימי שבין החודש שבשמו נוצרנו ובין "המזל" שאנו נושאים את שמו: שמו של חודש אדר בא לו מן המילה הקדומה "אודר" שפירושה גבורה או דבר מה נשגב ואדיר וזאת משום [כך המקובלים] שבחודש זה נולד משה רבנו. המקובל יוסף ג'קטיליה מייחס לאדר את המשמעות של המילה הדר. בחודש אדר גאו המים והתרבתה דגת הים, ומכאן כי הקשר למזל דגים הינו במילה "אדר" במשקל "עדר", שבאה להורות על שלד [או עצם] של דג, כלומר על האידרה.
