מאת: פורטל אלטרנטיבלי, דר' שולמית רונן
כל המשמעויות, הרמזים, הסמלים והשאלות שאפשר לשאול קלף טארוט זה.
בקלפי טארוט קראולי קלף האומנות – כשמו כן הוא. כל צבעי הקשת מופעים בו בעדינות המעוררת יראה. האומנות שבקלף בא לידי ביטוי בשילוב כל הצבעים, ללא הפרעה אחד בשני אלא באומנות המיזוג, באחדות הניגודים, באיזון המשתקף מהקלף, היצירתיות היוצרת את השינוי הפנימי, והאלכימיה הנוצרת מתוך הטרנספורמציה. לאחר קלף הנזיר וקלף המוות – קלף האומנות היא השתקפות של שינוי הצורה וההתמרה שהפנמנו בתוכנו. קלף האומנות הוא חגיגה בכל הרבדים של הנשמה והיצירה אשר נוצרה באמצעות הכוחות היצירתיים בתוכנו.
האחדות של האלכימיה המגולמת על ידי האש והמים מעל ראשו של השוטה מועברים עכשיו למרכז התמונה. כל הקלף מאופיין על ידי סמלים של מיזוג ושילובם באחדות הניגודים.
הקשר המתחייב לכרוך יחדיו את האש והמים, האור והחושך, הזכרי והנקבי, מוות ולידה מחדש, יוצרים בתוכנו תהליך פנימי עמוק והפנמת השינויים. ניתן לומר, שישנו תהליך של המסת הסתירה או ההכחשה – אשר מהווה את הצעד העיקרי אל הזהות והאחדות הפנימית. הכוחות המנוגדים מתמירים והופכים עצמם לתוך מצב חדש של התבוננות, ראיית החיים והשתקפות הקיום בצורה שונה.
נישואיי הקיסר והקיסרית הנראים בקלף האוהבים, נמצאים עכשיו בהישג יד ובמלוא המימוש מבחינת התגשמותם. ניתן לומר, שזוהי האומנות הגבוהה ביותר של הטרנספורמציה ושינוי הצורה.
הבאת הניגודים או ההפכים יחדיו, היא ההכנה הטובה ביותר כדי לגרום לדבר מה חדש להיווצר, יצירה אשר הגשמתה גדולה יותר מאשר הייתה קודם לכן.
השמש הגדולה והמקיפה ברוחב מימדיה את הירחים המצטלבים,יוצרים חיים ומחיים את הולדת הכוכבים ברקע. השמלה או המלבוש, הוא צבעו של הטבע במלוא הדרו – הירוק. נהוג לקרוא לצבע הירוק – צבע היצירתיות, כל זאת בגלל שילובם של הצהוב והכחול היוצרים יחדיו את הירוק, והם יוצרים את האיזון אשר בא לידי ביטוי באחדותם. המשפט הלטיני החקוק בשמש, מתורגם ל"בחן או בדוק את המציאות הפנימית של האדמה, ועל ידי ניקיונה, תמצא אתה את האבן הכמוסה, הנסתרת או החבויה בך".
במשך חיי, רבים היו מורי הדרך שפגשתי בדרכי, ולכולם מודה אני. היה לי מורה בספרד, שמבחינת השכלתו היה רופא, פסיכולוג קליני והומיאופת, ובשבילי הוא לא היה שום דבר מכל אלה,כי בדרכו המיוחדת ודרך ההוראה שבה השתמש, האמנתי באמונה שלמה שהמפגש בינינו היה מכוון ממקור אחר, ולמה כל זאת? כי את המשפט החרוט בשמש הגדולה, היה אומר כל פעם שסטיתי מדרכי וגיששתי בדרך לא דרך, הוא היה אומר את האותיות הראשונות של כל מילה וזה הפך להיות המילה מהווה את הסמל האלכימאי לשינוי צורה. בשבילי זה המגן דויד, אשר גם , V.I.T.R.I.O.L באופן סמלי מייצג את החיבור בין – "מה שמעל כך גם מתחת", שניהם מסמלים את התרוממות הנפש של האדם והחיפוש אחר מהות הקיים ביקום. לקח לי זמן להתבונן בתובנה זו, ואין זה פלא שהקלף מעורר בי התרגשות גדולה. יתכנו הרבה אפשרויות למשמעויות אשר חרוטים בקלף ברמות השונות, כפי שבקלפים השונים, ולאו דווקא בקלפים אלא בכל דבר, ישנם סמלים ודימויים רבים ושונים, אולם בקלף האומנות – יעילות השימוש בהקשרו של הצבע הירוק במלבוש – במובן היצירתיות, מרמז ומזכיר לנו את חשיבות הצורך להבאת הכוחות היצירתיים, אל ולתוך יצירת הקשר והמגע אם אנרגיות האדמה.
לשיחה אישית עם קוראים בקלפים וקוראות בטארוט לחצו כאן!
לרכישת קלפי טארוט קראולי לחצו כאן!
לקבלת אוסף הטיפים הגדול מבית פורטל אלטרנטיבלי לחצו כאן!
האריה והנשר, העוזרים והמסייעים בתהליך האלכימאי, הרוחני – השלימו וסיימו את התמרת שינוי צורתם, הם עזרו בתהליך השלמת הטרנספורמציה.
המפגש הראשון התרחש בקלף האוהבים, הם גדלו וצמחו בשיעורים שעברו בדרך, ובגודל מימדיהם מבחינת המשמעויות לפי סדר חשיבותם.
האריה – המייצג את אלמנט האש, לקח את צבע המים – הכחול.
הנשר – הצורה הגבוהה ביותר של העקרב,והמייצג את אלמנט המים,לקח את צבעה של האש – האדום.
זהו הדימוי או ההתגלמות של האיזון במלוא עוצמתו, ההיפוך, המיזוג והשילוב החוזרים על עצמם בקדרת הזהב האלכימאית, העורב בראש הגולגולת בקדרה – מסמל את סמל המוות והתחייה מחדש. העור הכהה של המלך אשר פנים בהירות לו ומוארות. פני המלכה בצד השמאלי, מסתכלת ליד הימנית, בשעה שפניה לימין, מתרכזת ביד הפונה לשמאל. מים ואש נשפכים ומתמזגים לתוך הקדרה. האש הופכת את המים לאדים, והמים מכלים את הלהבה ומכבים את האש. האדים העולים מתוך הקדרה – היא האנרגיה היוצרת את העלאת החדש. החץ – במרכז הגוף, מחזק ומדגיש זאת.
האדים יוצרים שתי קשתות – סמל לשלמות, למלאות ולכוליות, אשר מקיפים את הכתפיים של הדמות הדו – מינית, האנדרוגינוס.
שמונת העיגולים בחזה, אשר שניים מהם מכוסים ומוסתרים על ידי הקשת – מסמלים את הסימטריה, את ההתאמה המדויקת בין החלקים יחסית לשלם, ויוצרים זהות בשני הצדדים – האיזון.
הדבורים – בגלימת המלכה בקלף האוהבים, והנחשים – במלבושו של המלך, גרמו להתמזגות והתערבבו.הדבורים מסמלות את ההגנה ואת כיבוד האומנות, את תחושת התפיסה, השילוב והמיזוג, מתוך אינטגרציה של הכול – היוצרת את האומנות.
קלף האומנות מזמן לנו את ההזדמנות למצוא את "אבן היהלום" בתוכנו פנימה,אולם לשם כך, עלינו להתבונן פנימה וליצור מיזוג בין האש – התהליך הרוחני, והמים – הרגשות שיוצרים יחדיו יצירת "אומנות" חדשה, והאדים הנוצרים מהאש והמים – הם להט היצירתיות המנטאלית והרוחנית ויחדיו יוצרים יצירה חדשה.
קלף האומנות הוא קלף של מזל קשת, החץ הפונה אל הלב – מסמל את אהבת האמת והיופי לשם אומנות ויצירת האלכימיה. הקלף מזמן לנו את ההתמרה הרוחנית על ידי מציאת ההרמוניה, האיזון, שלוות הנפש והשקט, ומציאת הניגודים והפיכתם לאחדות אחת על ידי חיבורם לאור שבתוכנו, אשר לפני כן – לא ראינו. היכולת ליצור הרמוניה בין הגוף/חומר והנשמה על ידי מציאת האחדות ביניהם, זהו קו האמצע, כפי שהחץ בקו האמצע מאפשר לנו לראות את האור העובר דרכו, אם רק נהיה פתוחים להתבונן. חץ האור אשר במרכז הלב – העולה כלפי מעלה, מדגיש את החיפוש אחר הרוח המסתתרת בחומר או מוסתרת על ידו – מסמל את תהליך העבודה הפנימית והגעה למודעות, אשר התאפשר באמצעות וכתוצאה מהשקעת משאבים עילאיים כדי לעלות לרמת תודעה גבוהה יותר.
האור בקלף האומנות – הרמוניה, השלמה, אחדות הניגודים, הגשמה עצמית, שלווה ושקט פנימי, שינוי פנימי, טרנספורמציה ושינוי צורה, כוחות יצירתיים.
הצל בקלף האומנות – קונפליקטים, נטייה לקיצוניות, פזרנות רגשית על כל היבטיה,שיתוק יצירתי, חוסר איזון פנימי, אשליות וחוסר יצירתיות במערכות יחסים.
מבחינת המזלות האסטרולוגים קלף האומנות נמצא במזל קשת ושליטו יופיטר. יופיטר מעניק לבני מזל קשת שפע של תעצומות נפש, של התלהבות, של כוח רצון עז, של דינאמיות ושל קלות תנועה.
מזל קשת מייצג את עולם האידיאות, את השראת המשוררים והאומנים, את חזון הנבואה ואת המסע. קשת מקנה לבית התשיעי את הרעיונות והמטרות – אופטימיות, התלהבות ומעוף. מזל קשת מאפשר לאדם לבטא את נטיותיו הרוחניים וישאף להתעלות על עצמו.
הקשת, כמו יופיטר שליטו, הוא האב המגן, מורה דרך רוחני – מאסטר, המעודד את האדם למסע מרתק של חקר עצמו, החיפוש אחר המופלא יעתיק אותו ממקומו וישא אותו לחקר תרבויות אחרות. הקשת מסמל את התפתחות האינטלקט, את הרוח ואת הלימודים הגבוהים, את הפילוסופיה ואת תורת הנסתר,את התיאולוגיה, את הדת ואת החוק. הוא מייצג את המסעות הגדולים על גווניו הרחבים והשונים, את חקר הארצות הזרות, את הלא נודע, ואת פרשת הדרכים. הקשת הוא הילד הנצחי המחייך באופטימיות לחיים, הקשת יחפש תמיד את החזון ואת האידיאל הנשגב, את הנבואה ואת מורי הרוח, את המסע ואת החלום. מטבעו, הוא עצמאי ומסתגל לכל מצב. יצר ההרפתקנות והרצון לחקור את עצמו ישאו אותו לכל כנפי העולם.
במיתולוגיה היוונית הקנטאור או הקשת, הוא הפרש החכם, הנדיב והמיטיב כירון, בנו של סאטורן -כרונוס, הבקי בסודות הרפואה, המוזיקה ואומנויות אחרות. ידיו של כירון מיומנות באומנות הקליעה אל המטרה בחץ וקשת. גופו של הקנטאור חצוי לשניים: חציו התחתון הוא חלקו האחורי של גוף הסוס וגפיו, ובחלקו העליון ניצב פרש הדורך קשתו ויורה חץ לעבר מטרה בלתי נראית.
גוף הסוס העומד איתן – מסמל את החיה שבאדם ואת זיקתו לעולם החומר, הפרש – מסמל את צלם האלוהים שבאדם ואת שאיפותיו הרוחניות לגבהים, ואילו החץ – מסמל את האידיאל אליו נושא האדם את עיניו.
סמליות הקשת – מראה הקשת בענן מעורר פליאה מאז ומעולם, צבעי הקשת מזינים את נפש האדם ומעניקים לו תמיד שמחה ותקווה. בימי קדם, שמשו החץ והקשת כלי מלחמה, אך גם בשעת מאבק, חובה עלינו כבני אנוש, להשאיר בתוכנו פתח לרכות ולאהבה, שאותם מייצג קופידון הקשת – אל האהבה.
האם המטרה העליונה אינה לחדור אל הלב? האם מטרת החץ אינה לאפשר את המשך הקיום?
אומנות הקליעה אל המטרה – מייצגת את האינטליגנציה בפעולה, את השליטה על תנועותינו ואת כוח הריכוז הפנימי. לעיתים, ישנה התחושה שהגורל מעמיד אותנו בניסיונות, דורכים את קשתנו הפנימית יתר על המידה, ובשעת ייאוש אנו מבקשים להרפות את המתח הבלתי נסבל. לעיתים, בעטיין של התנגדות ושפיטה נמהרת, אנו מונעים מעצמנו את השחרור.
תורת הזן אומרת – עלינו להתייחס אל ניסיונות חיינו, כפי שמתייחס הקשת אל המטרה, להישאר פתוחים, חופשיים וקשובים כדי שהקשת תעמוד איתנה וגמישה ונוכל להרפות מן החץ הפנימי בלי להישבר.
במסורת היפנית רוחשים כבוד רב לאומנות הקשת וירי החיצים, ומתייחסת אליה כאל דת כמעט. זהו תרגיל רוחני ומנטאלי, בעוד הקשת והמטרה הופכים מציאות אחת. ואכן, דרושה התאמה מוחלטת בין משיכת הקשת לעצירת הנשימה, ובין שליחת החץ והנשיפה.
בשלב ראשון, מתבקש האומן להעריך אם המטרה שהציב ניתנת למימוש. לאחר מכן, עליו לחוש בדריכה הנכונה של משיכת הקשת ולבחור במטרה, כדי לאפשר לחץ להגיע למטרה בדרך הקצרה והנכונה ביותר.
אך מהי למעשה המטרה? האם קיימות מטרות חשובות יותר וחשובות פחות? האם קיימות מטרות ביניים? כל השאלות האלה מעידות עד כמה עלינו להיות רגישים, וכמה כוח, תעצומות נפש ותשומת לב דרושים כדי לדרוך את הקשת "כמו שצריך" ולפגוע במטרה.
החץ המכוון לאינסוף מעניק את המשמעות. מרכיביו של הקשת הם: החיה, האדם והחץ.
החיה – מייצגת את היצור השורד, המשתוקק, הנלהב, הספורטיבי, הנכנע לתענוגות הבשר ומתמסר להם באהבה ובשמחת חיים… אם יסתפק הקשת בהיבט החייתי שלו, הוא יגיע היישר לאבדון.
האדם – מטבעו מסוגל להתעלות מעל ומעבר לחיה שבו, הוא אוחז בקשת ההשראה, מכוון אותה למעלה לעבר מרחב אינסופי, ומביע כך את תשוקתו הגדולה להתאחד עם צלם האלוהים ועם ניצוץ הנשמה הנצחית.
החץ – המכוון לאינסוף, ואשר בעזרתו נושא הקשת את רוחו לאופקים חדשים, המזינים ומפתחים את הכרתו. אופקים אלה פותחים בפניו אינספור אפשרויות וחוויות המעשירות את ניסיון חייו.
בספר הספרים ישנה התייחסות לא מבוטלת למשמעות הקשת ובבראשית פרק ט' נאמר:
"ויאמר אלוהים זאת אות הברית אשר אני נותן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרות עולם:
את קשתי נתתי בענן והייתה לאות ברית ביני ובין הארץ: והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן:
וזכרתי את בריתי".
מטרתו של הקשת בדומה לקלף האומנות, הוא להגשים את המשמעות הנצחית של החיים ואת ייעודו במימד הקוסמי – עליו למצוא את האמת. על כן נושא הקשת את קשתו לעבר מטרה עליונה,שאינה נראית לעין לעבר תהליך בלתי פוסק של חיפוש, של תנועה משתנה, אינסופית הנהפכת לדרך.
מזל קשת מאחד את הרוח עם הרצון.כל הפעילות הנעשית במודעות מלאה מונעת על ידי הרצון.
הרצון נובע ממקור לא מודע המבקש להבין ולבטא את זיקתו לרוח. קשה לקלוט את רצון האל/האלה, אשר משחר הבריאה, ממשיך למעשה לפעול. הוא טמון במחשבת האדם כזרע שיצמח וישא את פירותיו מאוחר יותר. אפשר לקרוא את רצון האל/האלה בהתפתחותו המתמדת של היקום ובעובדה שהכול סביבנו חי ונושם. אנו תופסים זאת באיטיות רבה, ורק מפעם לפעם נגלית לפנינו כהבזקים, כוונותיו הנסתרות של האל/האלה.
רצונו של היחיד ורצונה של החברה האנושית ככלל, יכלו לשמש גשר, המקשר כחוט השני בין הבורא לבריאה – כפרשנים המסייעים לגילוי רצונו של האל/האלה ביקום.
הרצון נובע מן ההקשבה הפנימית, מתשומת הלב, מן הדריכות ומן הערנות. העמידה על רצונך אינה מכירה בנסיגה, אף לא בבחירה בין שתי אפשרויות, הרצון הוא האש הספונטאנית, החופשייה, חסרת האינטרסים. זוהי ההבנה האינטואיטיבית, שאינה נובעת ומונעת לא על ידי החושים ואף לא על ידי פטפוטי השכל – הרצון פורץ ממעמקי הוויתנו ועימו ההחלטה המידית הבלתי מעורערת. הרצון אינו מדבר – הוא מגיב.
אין לו צורך להצטדק, וגם לא להסביר את מהותו במילים, בעצם נוכחותו הוא משתתף בכל השינויים המתרחשים. הרצון הוא יליד התודעה החובקת את המודעות היקומית ואת טבע האדם. אך מאחר והוא פורץ ממרכז "הריק" של אנרגיות היקום, עליו גם להתמזג עם רצון היקום. הרצון מניע את הפעולה הספונטאנית אך אינו הפעולה עצמה, הוא מתמשך מעבר לתנועה במצב מתמיד של פתיחות ושל קבלה הנכונים לתגובה. סוד הרצון טמון בהכרת נוכחותו של הניצוץ האלוהי בתוכנו – האני הגבוה. הכרה זו בלבד תוליד את הרצון האמיתי. הרצון נובע מן הנשמה השולטת באני הנמוך ובשכל האדם ומן האמונה הניצחת שהאור יגבר תמיד על החושך. לפיכך, מחויב הרצון האמיתי להתחבר לרצון האל/האלה ולחוקי היקום, שאם לא כן יישאר כתשוקה מופנמת.
הקשת הוא מעשי ורוחני. במזל קשת כמו בקלף האומנות, מתבקש האדם להשתמש בכוחותיו הפנימיים בכדי להתעלות מעל ומעבר למגבלות הגוף והאגו, עליו להגביה את דרגות הכרתו ולגלות עולמות חדשים, נעלים ואוניברסאליים. האנרגיה השופעת של יופיטר, וכוח רצונו העז, מאיצים בקשת לחיות חיים אינטנסיביים במישור הנפשי והרוחני גם יחד. מזל קשת כמו גם קלף האומנות, מזמין את האדם להיות בו זמנית – מעשי ורוחני. הקשת ניצב איתן על שתי רגליו על האדמה, ואת מבטו הנחוש והנמרץ הוא מפנה אל עבר השמים. הקשת אינו נמלט מן המציאות ומחיי היומיום, להפך, הוא חי אותם בנוכחות מלאה ומנסה לעדן אותם, להאציל אותם ולמזג אותם אם שאיפותיו הרוחניות. אנרגיית הקשת שבתוכנו מציעה לנו לחבור אל מקור הרוח המקנה לנו יציבות מתמדת, אך יחד עם זאת לא לזלזל בעולם הפיזי המשמש לנו חומר גלם לביטוי שאיפתנו הרוחניות. קשת הוא מזל של חזון. תחילה מקבל האדם השראה, בעקבותיה מתעורר בו כוח הרצון ולאחר מכן קובע את המטרה. ההשראה המוכחת נהפכת לאמונה משכנעת ולרעיון דינאמי. להט האמונה וההתלהבות מולידים פתיחות וראיית הנולד המסוגלת לשדר דברי אלוהים חיים. במסורות עתיקות רבות, נחשב הקשת למזל החזון של נביאי האמת ושל נביאי השקר.לעיתים קרובות זועק הנביא במדבר כדי שיקשיבו לדבריו. מבחינה אטימולוגית, המילה מדבר גזורה מהשורש ד.ב.ר. – לדבר, המדבר הוא אפוא המקום בו דוברים. אפשר להקיש מכך שכלי ההתבטאות הנכון לקשת הוא הדיבור במובנו הרחב,העמוק והחודר. את כושר הדיבור רוכש הקשת אך ורק לאחר שלמד להשתמש כראוי בחיצי המחשבה, לאחר שלמד למקד את תשומת לבו בנקודה אחת בלבד, לאחר שהצליח לפתח את הקשב ואת הקליטה הנובעים מתוך הדממה הפנימית. במצב זה בלבד יוכל הקשת להשתמש בכישרון הנבואה המפעם בתוכו בבהירות ובעוצמה. הקשת, כמו החניך, היושב קשוב לנשימותיו ומתבונן בנעשה בתוכו, ללא שום קומוניקציה, ללא שום תנועה בתגובותיו, ישב כדי "להיות", הוא נידון לשתיקה ארוכה, עד אשר תופנם ותיקלט בתוכה ההשראה העילאית. מתוך קשב הדממה תיווצר הרמוניה מאורגנת להפליא. בעזרתם של השליטה בדרך המחשבה, שרכש בהתנסויותיו, של הויתור על פטפוטי סרק ושל ההתייחסות המכבדת את קדושתה של המילה היוצרת ולעוצמתה – תבקע ותבצבץ לה, כמו זרע המפלס את דרכו לאוויר העולם, האמת הצרופה. היכולת להאמין שמעניק יופיטר לקשת, אינה האמונה באלוהים, אף לא האמונה ברעיונות נשגבים, זוהי אמונה בחיים עצמם, זוהי ודאות נחושה, בלתי מעורערת שלחיים יש משמעות ושראוי לחיות אותם במלואם.
החיים מצעים לקשת אינסוף חוויות מרתקות, על הקשת השוכן בכל אחד מאיתנו, כנושאי דברים ואור, לזכור תמיד שאנו איננו אלא כלי, ולהישמר מהאשליה הכוזבת שהאמת היא נחלתנו הפרטית בלבד.
השאלות שרצוי וכדאי שנשאל את עצמנו בקלף אומנות הן:
מהם סוג החוויות היכולות להעניק לי אמון רב יותר בעצמי ובחיים?
מהם התחומים אשר אני מתייחס לדברים כאל עובדה מוגמרת?
האם אני מבדיל בין חלומות מציאותיים לבין חלומות בלתי מציאותיים או אולי אשליות?
האם אני מזהה את ההפכים בתוכי? ואם כן, מהי המוכנות ליצור את המיזוג ביניהם?
מהי מהות החיפוש בשבילי למצוא את "אבן היהלום" הנסתר בתוכי פנימה? והאם אני מודע בקיומו?
מהי מידת ההסכמה לגורמים חיצוניים "לדחוף וללחוץ" עלי למעשים אשר לא מתאימים לתפיסתי?
ליצירת קשר ופרטים מלאים על שולמית רונן
לשיחה אישית עם קוראים בקלפים וקוראות בטארוט לחצו כאן!
לרכישת קלפי טארוט קראולי לחצו כאן!
לקבלת אוסף הטיפים הגדול מבית פורטל אלטרנטיבלי לחצו כאן!
