קלפי טארוט: קלף השמש
מאת: פורטל אלטרנטיבלי, דר' שולמית רונן
כל המשמעויות, הרמזים, הסמלים והשאלות שאפשר לשאול קלף טארוט זה.
התבוננות בקלף השמש משרה הרגשה של חגיגה ושמחת חיים, הבאה לידי ביטוי ביופיים של הצבעים מכל צבעי הקשת, המאפשרים תחושה של רוגע ושלווה, וגם לצאת בריקודים מרוב התלהבות. זהו אורו של השמש המאפשר לחוות את החיים במלואם.
השמש היא מקור הכוח של כדור הארץ. השמש, הנחשבת באסטרונומיה לכוכב לכת, אינה אלא מסה של לבה רותחת שהטמפרטורה בה מגיעה לערך כ- 200 מיליון מעלות צלזיוס, כדור אור צהוב/זהב זה נמצא במצב של רתיחה מתמדת, בדומה לפצצת מימן שבתוכה, בעקבות התרחשות אלקטרומגנטית, מתפשטת האנרגיה והופכת לאור.
השמש סובבת סביב עצמה וסביב חלק משביל החלב ב – 27 יום, ואחריה עוקבת כשובל כל משפחת כוכבי הלכת, אשר בתוכם גם כדור הארץ במהירות של כ – 250 ק"מ בשנייה. השמש מקיפה את גלגל המזלות השמימי ב – 365 יום ובמהלכם היא יוצרת את עונות השנה, את הימים והלילות. לפי מדע האסטרופיזיקה, לוקח לאור השמש שמונה דקות ועשרים שניות כדי להגיע עד אלינו. בעת הופעת הקשת בענן, נשבר אור הכרומוספרה ובזכות מסך הגשם הוא נראה לעין האנוש. כל צבעי הקשת מתייצבים בזה אחר זה בסדר קבוע: מאדום לכתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו ולסגול.
סמלה של השמש הוא עיגול ובמרכזו נקודה שהיא לב השמש המקרין והמגנטי. זהו לב היקום המכיל את האהבה הקוסמית ונושא לבדו את כל מערכת השמש.
בקלף השמש – השמש מקרינה כמו המרכז אשר באמצע סובבים שניים עשר המזלות האסטרולוגיים, הטובלים כל דבר באור השמש . מהלבלוב והפריחה הפנימית של ורד ההגשמה והמימוש. זהו האור ועיקר תמציתה של הבהירות והטוהר ברמתה הגבוהה של התודעה, ההכרה והמודעות. שני הילדים עם כנפי הפרפרים מרקדים בהר הירוק של הטבע המגשים עצמו במלוא היצירתיות. זהו סמל של שחרור השותפות בין גבר ואישה. רווח השחרור, המתבטא בלהט של שמחה והתלהבות. כעת כל האנרגיות זמינות ופנויות, ומצויות במלאות לתהליך יצירתי משותף. נחישות ועוצמת האנרגיות לא התבזבזו בלהיאבק, להתחבט או להתאמץ מחדש בגלל שליטה, קנאה ותיחום גבולות. הכנפיים של איחוד ושילוב היצירתיות, החוויה והתנסות האחדות בשירות עוצמת האור. הם מתנסים, והשמחה ממלאת את אחדותם בכל רגע, אין צורך לרצות, להשתוקק או לשאוף למטרה או יעד בעתיד, הכול נמצא כאן, וזוהי השמחה הפורצת מגדרה במלוא עוצמתה.
החומה או המחיצה בקצה ההר משמעותה: שהפסגה הגבוהה, או השיא בלהגיע אליו, לחופש הנעלה ולהכרת התודעה המזכירה להתבונן בשניים אלה. מעבר להצלחת מעבר המבחן ולסדר עליהם לקפוץ ולנזק בפעם האחרונה משוכה או קושי מיוחד, ואת הכניסה לפסגה, או לשיא חייבת להימצא אצל כל אחד מאיתנו. במצב זה של התלהבות, ישנה הגעה או השגה אשר יכולה לתת מקום להתמרה אלכימית.
האדם מייצג את הירח כמחזיר אור, וכאשר האדם מיוצג על ידי השמש הוא נהפך למקור האור, בהמחשת האיכות של חוכמה ורוחניות. הוא/היא הם מראה, כמו הירח אשר מחזיר את אור השמש ללא היותו מקור האור הפנימי. הוא/היא מקרינים חוכמה אלוהית ואהבה לעולם כולו, על ידי כך שהם שופכים או יוצקים, מפיחים וממלאים את אור ההתמרה.
ליצירת קשר ופרטים נוספים על דר' שולמית רונן
לשיחה אישית עם קוראים בקלפים וקוראות בטארוט לחצו כאן!
לרכישת קלפי טארוט קראולי לחצו כאן!
לקבלת אוסף הטיפים הגדול מבית פורטל אלטרנטיבלי לחצו כאן!
משהו חדש, התמרת שינוי הצורה מתחיל להבשיל במין האנושי, בדיוק כמו פרי שהבשיל באמצעות תהליך כימי שנגרם על ידי קרניה החמות של השמש.
הולדת "המין האנושי" דורשת ותובעת את השלמת התהליך המתואר בטקסים הישנים של האלכימיה. הפניקס – עוף החול נשרף, רק כדי להתעורר ולקום מן האפר בצורה חדשה, לציפור מפוארת ומרשימה, ולעוף לשמיים הפתוחים ולרקיע חדש ומלא אור.
אור התודעה והמודעות יאפשר לחדור ולחלחל בכל ההיבטים והכיוונים של עצם היותנו. ישנה חשיבות שמלאות הגשמת הרצונות תתאפשר כאן ועכשיו. לאפשר לעצמנו להירגע ולהרפות, ולתת לעצמנו לרקד ככל שנחפוץ. השותפים "הנכונים" ימצאו אחד את השני.
בקלפי טארוט קראולי קלף השמש, הוא הקלף שבו האנרגיה הגבוהה ביותר בטארוט ולמערכת יחסים, הוא מתואר כחזק ועוצמתי והדימוי העז ביותר. קלף השמש אומר לנו: עכשיו זה הזמן לשמחה וחגיגה.
האדם יכול לשמח ולשמוח עם הבן זוג וליהנות במלאות מוחלטת מעצם נוכחותו.
שני הילדים הרוקדים בערום בהר היצירתיות, מתארים מערכת יחסים אשר משוחררת מכל אילוץ ומאיזשהו מעצור או מבוכה וכל הכרח וכפייה.
חופש זה בא לידי ביטוי באמצעות להט השמחה וההתלהבות. כל האנרגיות כעת חופשיות כדי להשתמש בהם בלב שלם, במסירות ובכנות מכל הלב, וללא הגבלה בשירות לחיבור המחבר את האדם ליצירתיות שבתוכו.
אלה אנרגיות אשר מושקעות ומבוזבזות לאורך זמן במאבק ובמאמץ לשליטה, על ידי קנאה או פרישה מתוך נסיגה, ויוצרת גבולות ותוחמת מסגרות הסוגרות את האדם מלממש את עצמו.
האדם, במערכות היחסים שהוא יוצר, נפתח לאפשרות להיפתח לחדש מתוך התמרה לתהליך הפתיחות בתוכו. במידה וקיימת אצל שני אנשים המוכנות לקבל מצב זה, "השמש" מביאה עצמה למערכת היחסים, ומקרינה עצמה בבהירות האור שהיא זוהרת ומבהיקה.
השמש מסמלת ומייצגת את הרמה הגבוהה ביותר של מודעות, תודעה מתוך הכרה, חוכמה, הארה ואהבה שמימית. השמש היא נקודת המרכז במערכת הפלנטארית, ומתוך כך מחזיקה ושולטת באיכויות מרכזיות עוצמתיות ורבות עוצמה.
השמש הוא הסמל הגבוה ביותר באלמנט האש אשר ממחיש וכולל את האיכויות החמימות, החום, הלבביות וההתלהבות, את האור, היצירתיות, היטהרות והטרנספורמציה.
כל השערים יפתחו במלואם למערכת יחסים אוהבות כדי להיפתח אחד אל השני. המאפיינים החשובים ביותר כאשר מערכת יחסים מחלחלת ומפעפעת ואנרגיית השמש חודרת לתוכה, היא היצירתיות ושמחת החיים. כל הקשיים או הקונפליקטים שיש בהם עימותים או סכסוכים, באים להאיר עצמם באור הנכון והמתאים ביותר בכדי ששני האנשים יראו זאת, ועל ידי כך הם יכולים להרפות ולהסיר את הרסן בחופשיות, ולהיות משוחררים מתחושת המרירות והרצינות אשר אינה מאפשרת שמחה.
האהבה שהשמש מקרינה הופכת את האדם האוהב לאור, לשובב ועליז ומתמלא בהומור, ונותן לכל אחד מאיתנו את עוצמת התחושה של חופש וחירות, עצמאות וגישה חופשית של גלוי לב ושחרור אמיתי.
האהבה היא אביו ואמו של העולם, היא בראה את כל המצוי תחת השמש, היא ילדה את השמשות, את הכוכבים, את מערכות השמש, את שביל החלב ואפשר שבראה את האלוהים. הקוסמוס אינו אלא הוכחה גדולה וניצחת של האהבה.
האהבה היא הסיבה הראשונית, המקור האחד, לא אהבת היחיד המפרידה בין הבריות אלא אהבת היוצר יש מאין, בורא העולמות. זו הפורצת בכל עוצמת חיותה בטבע כולו.
השמש, האדמה, היקום, הבא והולך, הנע ונד, הגאות והשפל – כל שחי והומה נולד בחוק האהבה, כל תנועה היא חיים, כל חיים הם ביטוי האהבה והתגלותה.
על האדם להגיע להבנה שהחיים הם מתת אהבה, האהבה היא הכוח המניע, העוצמה נעדרת הגבולות, התעוזה, עמוד התווך של העולם, היכולת להגביה עוף, המציאות הנשגבת, התגלמותו של האל/אלה. כל אשר רואות עינינו, וכל הנסתר מהן, הוא ביטוי של אהבתו של הבורא. האבנים, הצמחים, בעלי החיים, האור והצבע, האוויר, הרוח, האדמה והאש – כל אלה דוברים אלינו מאז ומעולם בשם האהבה. כל העולמות שהיו, שישנם ושעתידים לבוא הם פרי אהבתו של האל/אלה, ומאחורי הנראה לעין והגלוי, עדיין גלום הנסתר והבלתי נראה שאותו עלינו לגלות.
אור השמש הוא כוח המשנה, ממיס והופך כל מגבלה או תבנית, כמו החמימות בתקופת האביב אשר משחררת את האדמה מהשלג והקרח לאחר כל חורף. אורה של השמש מזיזה את התבניות הקפואות ואת המבנים הקשוחים והמאובנים, המרשים ומאפשרים למימי הרגשות לזרום ולשטוף אותם שוב בחופשיות ובקלות.
השמש אומרת לנו, שהגיע הזמן שנשאיר מאחור את אותם תבניות במערכות היחסים, וניתן להרגלים להיגמל ולנטוש למען לגדול וליהנות משמחת החיים. להתחיל שוב מהצעד הראשון, וללמוד משהו מן החוכמה והתמימות של ילדים, וממצב זה תצמח החגיגה וההתלהבות יחדיו.
מידה ואחד מבני הזוג דבק ונאחז בעקשנות ונואש להחזיק בדפוסים התת מודעים, אנרגיית השמש יכולה להביא לידי סיום מערכת יחסים במידה וזה מה שהבן זוג זקוק בכדי לעקוב וללכת אחרי החופש של עצמו. עוצמת כוח זה יכולה להביא כל דבר אשר לא אמיתי, כוזב ומזויף, שקרי ולא אמיתי לתוך האור, כך ששני האנשים חייבים לקבל החלטה להתבונן במראת המציאות ולהגיע להחלטה, גם כאשר היא לא קלה לעיתים.
השמש היא אנרגיה של אהבה המביאה אל ולתוך האור כל דבר אשר לא מתאים, או לא עולה בקנה אחד ומנוגד לאנרגיה זו. רק לב טהור, עם פתיחות ופגיעות כמו תמימותו של ילד, יכול לעמוד מקורקע על האדמה, למול כל המציאות המופשטת המלאה הזו.
קלף השמש מאפשר לנו לקחת את הזמן, לחלוק ולשתף את מחשבותנו ורגשותנו בחמימות אוהבת ופתוחה עם בן זוגנו הודות מערכת היחסים של עצמנו. על ידי הדברות אחד עם השני על אותם אזורים יחדיו, אשר מרגישים בקושי להתלכד מחדש ולשחרר את המרגיש פנימה, חשוב להיות זהירים במיוחד להקשבה הדדית, בסבלנות וברגישות כאשר מדברים הודות עצמנו ועל המרגיש בתוכנו. במידת הפתיחות אחד לשני, נמצא בתוכנו את האפשרות לאוורר ולייבש את הרגשות, גם כאשר הכאב והפחד מפחיד, מבהיל ולעיתים מטיל אימה לרגישותנו ולהיבטים במחשבתנו, להרפות ולהסיר את הרסן בחופשיות ולהיות משוחררים מתחושת מחשבותנו.
במצב כזה אנו מאפשרים לעצמנו להשתחרר מהמחשבות , ואז יכולה להיווצר הטהרות רגשית.
השמש מציעה לנו מאורה, המאפשרת להביא אור לחשכה השוכנת בפינות ובזוויות בתוכנו ולאותם מערכות היחסים, ואז למצוא את האיך, וכיצד היינו רוצים לחגוג וליהנות מתחושת היותנו יחדיו ולשמוח מתחושת הביחד.
השמש היא כדור אש עצום המחלק את האנרגיה האצורה בו לכל מערכת השמש כשהיא נותנת נתינה שלמה ללא עשיית חשבון של נתינה מול קבלה. אולם חשוב לזכור בתהליך זה, שנתינה זו מכלה את עצמה, ושיום יבוא וכל מלאי האנרגיה שבה ייתם. וכך גם האדם, חשוב שתהייה
ההבנה כי גם הנתינה ללא חידוש המלאי האנרגטי, יכול להביא על האדם כלייה. ועל כן חשוב האיזון בין הנתינה והקבלה. קלף השמש מצביע על כמות כוח החיים שיש באדם, ועל אפשרותו לבצע דברים בעזרתו. אך לשמש גם צד קשה, אותו חום המעמיק חיים יכול לגרום לכוויות ולשרפה אם נשתמש בו ללא כבוד וענווה וללא תבונה. עוצמת השמש היא כה גדולה שיש לנהוג בה בזהירות רבה, כדי שברכתה לא תהפוך לקללה.
השמש בקלף מציעה לאדם חוכמה, ערכים,אמונה ואמת. היא דורשת מהאדם מודעות עצמית ובתוך מסגרת יכולותיו, באפשרותו להפוך להיות עצמאי בדעותיו ללא נורמות כובלות ומקובעות. השמש מאפשרת לאדם לזרוח במלוא עוצמתו, היא מייצגת את הכרת האדם במלוא בהירותה. השמש מייצגת את החיים העכשוויים, את האור, את הספונטאניות, את החשיבה הבהירה, ואת ההיגיון הצרוף מייצג הירח – את העבר, את החשיכה ואת המסתורין, את התת מודע, את יכולת הספיגה, את ההגות ואת ההתמרה. עקרונות אלה מקבילים ליין ויאנג במחשבה הסינית הדאואיסטית. על שני העיקרים- הזכרי והנקבי- המשמשים בנו בערבוביה, להתאזן כדי להעניק בריאות לגוף ולנשמה.
האש קשורה לשמש, לאור, לחום ולאהבה. כדי לא להניח ללב להתקרר ולשמור על הגחלת, חשוב לכולנו להמשיך ולאהוב ללא הרף. ביסוד האש מתגלים עוצמות נפלאות מעין האדם: האש נשרפת, מתלקחת, מאירה, מצטמקת, פגה ונעלמת כעשן, מתיכה והופכת את החומר מקשיח לנוזל, מנוזל לאדים ומאדים לגז. גם ביסודות אחרים כמו האוויר, האדמה והמים מצויים כוחות מופלאים, אך כוחה של האש עולה על כולם, היא לבדה מסוגלת לשנות לחלוטין את החומר. האש היא היסוד החזק והיעיל ביותר לתהליך השינוי. אין חומר שעומד בפניה. במסורת האזוטרית האש הפכה לסמל האמונה וכוח ה השתנות. בחניכה הרוחנית, התבקשו החניכים להוכיח את יכולתם לעבור טבילת האש.
שני סוגים של אש מתגלים באדם- להט התשוקה הבוערת ואש התמיד היוקדת על לבבו של האל/אלה. תאוות הבשר היא אש המכלה את האדם ומוליכה אותו בדרך הייסורים היישר לגיהינום. מעטים השכילו להבין ולחוות את היתרון שמעניקה עבודת הקודש עם אש האלים חוצבת הלהבות. אש הקודש חושפת את סודו של שינוי החומר – תחילה היא משנה את החומר בעולמנו הפנימי ואט אט נותן השינוי את אותותיו בעולם החיצון והוא נראה לעין.
הזהב בדומה לשמש, נחשב למתכת המושלמת והיקרה מכל המתכות. הוא זוהר כאור, ולפי מסורות כמו האינקה והאצטקים הוא האור עצמו, מתומצת ודחוס. בהודו מכונה הזהב
"האור המינראלי" ובמצרים העתיקה הוא "בשרו ואורו של השמש". כל סגולות השמש מתגשמות בזהב. הוא מלכותי ואלוהי, הוא מייצג את הידע, את ההארה, את הנצח ואת השלמות. בתחום הריפוי, הזהב משפיע על כוח החיות, ועל האמון בעצמנו ובאדמה הנושאת אותנו. מורה יקר שליווה אותי במשך שנים ולמדתי ממנו את משמעות תמציות הזהב (מומלץ לקרוא את הספר "התקדשות" של אליזבט הייך) והשפעתם על הגוף הפיזי והעל פיזי, היה מזכיר את פראצלזוס – רופא ואלכימאי שוויצרי מהמאה ה-16 שאומר לנו: "יש בזהב כל כך הרבה עוצמה שהוא מחזק את הגוף, מעצים את הלב ואת זרימת הדם, מחדש ומחיה את הטבע ומרפא את כל שחולה".
עיקר חשיבותה של האלכימיה הוא רוחני, קארל יונג – הפסיכולוג הנודע, אימץ מחדש את רעיונות האלכימיה כטרנספורמציה של הנשמה ביחס לגוף. בעבודת האדם על עצמו, מסוגל האדם לעדן ולהאציל את נשמתו. הטרנספורמציה של הבדיל לזהב תואמת את המתרחש אצל האדם בשעה שהוא משתנה מבחינה רוחנית – העיקרון האלוהי שב לחיות במעמקי גופו עד שהוא מאיר אותו והופך אותו לאור.
השמש מיוצגת על ידי הסנה הבוער, הגחלת הרוחשת, אש האלים חוצבת הלהבות, ההבטחה עם שחר, ניצוצות של תקווה, השמש בזנית בצהרי היום, מנורת הזהב השמימית, אלומת האור הזוהרת, שלהבת- יה, נגוהות, זוהר וזיו.
השמש מעניקה חיים, אור ובריאות, אך בשקיעתה לעת ערב היא מותירה אותנו בחשכה, במעמקי הלא נודע. מאור לחושך, מחושך לאור, המעברים התמידיים האלה ממלאים ללא ספק תפקיד חשוב בגורל האדם, במלחמה עתיקת היומין של בני האור בבני החושך.ביום הראשון ברא אלוהים את האור הראשוני הנסתר, שאינו נראה, ורק ביום הרביעי ברא את שני המאורות – השמש והירח. בתפיסה התנ"כית והקבליסטית, אינסוף האור קדם לבריאת העולם והיה הצעד הראשון ליציאה מן התוהו ומן החשכה. כשם שקדמה החשכה לאור, כן קדם הלילה ליום. גם העובר, לפני צאתו לאור העולם, מתהווה בחשכת בטן אמו.
בתחילת הבריאה, זהרו השמש והירח באותה עוצמה והאירו כל אחד בתורו את האדמה: השמש ביום, הירח בלילה. לפי האגדה, כינסו השמש והלבנה את ילדיהם הכוכבים וביקשו מהם לשפוט מי משניהם מאיר יותר. הכוכבים ענו פה אחד שאורה של הלבנה קורן ביתר עוצמה מזו של השמש – עובדה שהיא מצליחה להפוך את הלילה ליום. מיותר לומר שהשמש לא אהב את תשובת ילדיו. עצבני וכעוס עד מאד, נטל קומץ אפר וזרק על פני הלבנה. מאותו יום קטן אורה, בעין רגישה, אפשר אפילו להבחין בצעיף אפר המכסה את פניה. ואשר לכוכבים, שנבהלו מתגובתו הנוקשה והבוטה של אביהם השמש – הם נסו לחיק אמם, ולפיכך אפשר לראותם רק בלילה.
כאשר חוצה עין השמש בספינת זהב או במרכבת האש את פני השמים, הוא משקיף על המרחב וכבז ענק הוא פורש כנפיים וחולש על כיפת השמים.
הליוס – שמש ביוונית, נחשב אצל היוונים לבן האלוהים ולאחיה של הקשת בענן. הליוס מסמל את החיים ומהווה את מרכז מערכת השמש, הכול סובב אותו, כוח המשיכה הנוצר מהמסה הגדולה שלו מחזיק את כל גרמי השמים במקומם. ברוב המסורות הוא מייצג את מקור ההשפעות השמימיות, את השלמות האלוהית המוחשית החיה, הנראית לעין. באסטרולוגיה מייצגת השמש את הדחף הבסיסי הטבוע בכל אדם להיות מודע ולהגשים את עצמו. היא מאפשרת לאדם לפתח את עצמו בצורה הגיונית ועקבית ולבנות אגו שקול השולט בכוח רצונו ופועל בצורה חיובית.
במפת הלידה, השמש היא הכוכב החשוב ביותר. היא בוראת בתוכנו את האישיות המייחדת אותנו, את חזיונותינו ואת משאלותינו. מיקומה בשעת הלידה קובע את השתייכותנו למזל זה או אחר, את מבנה האופי שלנו, את בחירותינו ואת מכלול אמונתנו.
הליוס שט ומתהלך ברחבי השמים. הוא נמצא בכל מקום, דבר לא חומק ממבטו הנוקב. לא בכדי כינו אותו "עין השמיים", כעד ראייה לכל הנעשה על פני כדור הארץ, הוא הופך לשופט אכזרי וחסר רחמים.
"עין השמים" – הליוס, שמות רבים אחרים ניתנו לשמש וציירו את פניו בכל עת – בשעת הזריחה, בצהרי היום ובשעת נשקיעה.
רבים הסיפורים והמיתוסים על גרמי השמיים בכל העמים והתרבויות העתיקות, אולם לציין את השמש ולא להזכיר את תרבות האצטקים, האינקה והמאייה, הווה אומר, להתעלם מאחת התרבויות המופלאות ביותר בהיסטוריה. ברכס האנדים הענקי, בעל הפסגות המושלגות, הרי הגעש, הנהרות השוצפים ורמות העשב הקרויות "פונה", שכנו תרבויות רבות מלפני קולומבוס. עוצמה רוחנית רבה פיעמה בנוף דרמטי זה – הפסגות הגבוהות נחשבו למשכן אלוהויות ורוחות, ומשמעות מיסטית יוחסה לנהרות, לאגמים, למערות ולגשמים. מסורת זו מוסיפה להתקיים גם בימינו – פסגות בולטות כמו אוסנגטה קרויות בתואר הכבוד אפו – "אדוננו", ומקובל שיש להם השפעה על פריון בהמות ויבולים. תרבויות האנדים העתיקות האמינו בשלל מיתוסים ממוצא מקומי. ואולם עליית כוחם של האינקה חוללה שידוד מערכות פוליטי ודתי, שהשתקף בשינוי פניהם של מיתוסים מקומיים כך שיהלמו את האידיאולוגיה האימפריאליסטית החדשה של האינקה, שבמרכזה ניצב תפקידו של האל הבורא – "וירקוצ'ה".
אחד הסממנים המתמשכים במיתולוגיה של אמריקה הדרומית הוא אגדת "אל דורדו" – שם שמעורר דימויים פנטסטיים בתרבות המערבית, אולם פירושו – "האדם המוזהב".
הזהב היה חומר מקודש בתרבויות רבות של התקופה מלפני קולומבוס, ביניהן מוצ'יקה, צ'ימו ויותר מכל – האינקה, הן בגלל הבוהק שלו שאינו נעכר לעולם, הן בגלל זיקתו הפולחנית והמיתולוגית לשמש, לעולם הרוחות ולפריון. אוצרות הזהב והכסף של האינקה יושבי פרו שלהבו את דמיונם ואת חמדנותם של הכובשים הספרדים. אולם מוצאה האמיתי של אגדת " אל דורדו" הוא מצפון לפרו, באזורי קולומביה, שם זוהו כמה סגנונות נבדלים של צורפות. בכתביו של הספרדי חואן דה קסטיאנוס ב-1589 על החברות הקולומביאניות הקדומות ציין כי הזהב הוא החומר שהפיח חיים בילידים, למענו חיו ולמענו מתו.
מומלץ הספר "הזהב של אל דורדו" עם צילומים מופלאים של עבודות הפסלים ותכשיטי הזהב שנמצאו בקולומביה ובפרו.
אגדת אל דורדו הייתה מעוגנת בהיסטוריה, ומקורה בפולחן של ילידי אמריקה שנערך לראשונה באגם גואטויטה שברמות קולומביה. שם נהגו לערוך את הטקס המציין את עלייתו של שליט חדש לשלטון לאחר תקופת התבודדות במערה, הוא עלה לרגל לאגם כדי להעלות קורבן לאל הראשי. בהגיעו לשפת האגם היה השליט המיועד מופשט מבגדיו המפוארים. אז היו מושחים את גופו בשרף דביק, וזורים עליו שכבה נוצצת של אבקת זהב דקיקה. אחר כך הפליג על פני האגם ביחד עם בני פמלייתו – ארבעה ראשי שבטים חשובים, לבושים במחלצות זהב. הדוברה עצמה הייתה מפוארת מאד, והיו בה ארבע מחתות שהפיחו עשן לבונה קדושה לחלל האוויר. בעודם שטים על פני המים נמלא האוויר בצלילי חלילים וחצוצרות, ובשירה מן החוף. משהגיעו למרכז האגם נדמו הקולות, והשליט החדש ואנשיו השליכו את ערימת הזהב שלו לאגם. אחר כך שבו לחוף, שם זכה השליט לקבלת פנים חגיגית.
ואין להתעלם מיופייה של היהדות והאושר הרב שמכילה בתוכה. קטע קטן על ממלכת הכוכבים, על פי ספר היצירה המיוחס לאברהם אבינו. לפי ספר היצירה נבראו שבעה כוכבים המשפיעים על המזלות ועל הזמנים שנחלקים לשעות, לימים, לשבועות ולחודשים. שבעה כוכבים, לשבע שעות, לשבעה ימים, המשפיעים על שנים עשר חודשים באמצעות שנים עשר המזלות, כך שניתן לומר, שאין אפילו חודש, או יום, או שעה, ללא השפעה של כוכב או מזל ברקיע.
בגלל השמש, אכתוב על "חמה" לפי ספר היצירה.
חמה – על אשר הוא אש, והוא בתוך הרקיע הרביעי. חמה – מספק את כל החמימות שבעולם.
החמה שולטת על ארבעת היסודות: קור, לחות, חום ויובש, ולכן היא ממשלה. לפי כוח החמה יהיה כוחן של ארבעה עתות השנה: קור, חום, קיץ וחורף, ועל זה תקנת הבריות וחלוקת הבריות. האש כוללת את ארבעת היסודות – מקבלת מן הקור הרב שעליה גם מן המים העליונים, והלחלוח מקבלת מן רווית האוויר ומלחלוח העולה מן המים התחתונים. משום שהיא מחולקת לארבעה דברים היא ממונה על המאור, להבדיל בין היום ובין הלילה.
הלבנה מתכסה מאורה וגם הכוכבים בלי להימנות לפניה. אורה של החמה גדול מן הלבנה ומן הכוכבים ולכן היא ממונה על ממשלה ועל המלכות ועל ההליכה ממקום למקום ועל כל מלאכה אחרת, כי ביום עושים מלאכה יותר מן הלילה, שלא נתמנה הלילה אלא לנום ולשקוט ולישון.
החמה ממונה על השבת, על אשר הוא היום שעושים מלאכה מרובה לאחר ששבתו והוא למלכים.
האור בקלף השמש – אנרגיה יצירתית גבוהה, מודעות, מערכות יחסים אוהבות, חוכמה, רוחניות, התמרה, שחרור, פתיחות, תמימות,שמחה לחיים, התלהבות,חיוניות, חמימות, הגשמה, הבשלה לקבלת אהבה ואהבה בשלה.
הצל בקלף השמש – פולחן אישיות וההדרה עצמית, אשליות וכן "אגו נפוח" נפוח, שפיטה וביקורת, חוסר יכולת ליהנות ממה שהחיים מציעים.
השאלות שרצוי וכדאי לשאול את עצמנו בקלף השמש הן:
מהי המשימה, הפרויקט או התוכנית הנמצאת על סדר היום בשבילי עכשיו?
האם עדיין ישנם אזורים חשוכים במערכות היחסים שלי?
באיזה מהם אני מוכן/ה להזרים אור ולהביא אזור זה ליתר בהירות?
ליצירת קשר ופרטים מלאים על שולמית רונן
לשיחה אישית עם קוראים בקלפים וקוראות בטארוט לחצו כאן!
לרכישת קלפי טארוט קראולי לחצו כאן!
לקבלת אוסף הטיפים הגדול מבית פורטל אלטרנטיבלי לחצו כאן!
