מאת פורטל אלטרנטיבלי, אליאן פטוצ'קה
קשר זוגי הוא ההזדמנות שאנו נותנים לעצמנו כבני אדם לחוות את מהותה ופירושה של התאחדות בין ניגודים.
קשר זוגי הוא ההזדמנות שאנו נותנים לעצמנו כבני אדם לחוות את מהותה ופירושה של התאחדות בין ניגודים לכאורה, בין הצדדים השונים שבנו, המשתקפים באדם אחר. זוהי הזדמנות לאחדות בין כל האיכויות, הצדדים והפנים, כל החלקים, אל השלם. הקשר זוגי, אם נבחר בכך, יכול להיות דרך לחוויה שלמה יותר של אהבה, למידה חווייתית ומענגת של התמזגות הרוח בחומר, הנתיב להארה ולחיים בתוכה על פני האדמה. בכך שהחברה מקבלת את הלגיטימציה והזכות של כל אדם לחיות במערכת יחסים זוגית, אנו מעניקים לעצמנו את אפשרות מעניינת, מסקרנת ורבת פוטנציאל להיפתח ולהתוודע לטבענו הרוחני דרך ובתוך גופנו הפיזי.
הכמיהה לאחדות הזו ולהתנסות הזוגית, המושתתות על אהבה, מצויה, רוויה וספוגה בנו בטבעיות. אנו נמשכים באמצעות קול פנימי המהדהד ממעמקינו למצוא את החסד ואת הגאולה שבזוגיות ובאהבה, את הריפוי והאושר שבהן. אנו נכספים לאהבה ולזוגיות למרות כל הקשיים וההתמודדויות שטמונים בקשר זוגי. ההתמודדויות שאנו חווים בקשר עם בני זוגנו קוראות בתוכנו לאומץ, קוראות בתוכנו לכל האנרגיה שברשותנו לבוא ולהישיר פנים עם האתגרים שעולים במערכת הזוגית.
בעצם אנו רוצים להיות בזוגיות למרות ובגלל שהיא חושפת את הקרביים שלנו, את המקומות הפגיעים והרגישים ביותר, ומותירה אותנו חשופים וסובייקטיביים מאוד. בתוך זוגיות אנו מוצאים את עצמנו עירומים מכל התובנות המנטאליות, חוכמת החיים והתדמית היפה שיצרנו לעצמנו, כל עוד הן אינן מוטמעות באמת, בתמים ובשלמות בעצמנו ובבשרנו, בכל כולֵנו.
כמיהתנו לאהבה היא התבטאות של הכמיהה לאחדות, היא ההכספות לחסד האלוהי הקיים באנרגיה הברוכה של האהבה, המחייה אל כל יצירי הבריאה. מימוש האהבה בחיינו מהווה, לרוב, פרק חשוב וחיוני בהגשמת ייעודנו עלי אדמות, הגשמת בחירת הנשמה להתפתח, לצמוח ולהתוודע לעצמה. יש מי שישאלו: מה הקשר בין קשר זוגי, שהוא פרק אישי ואינטימי בחיים, לבין דבר נעלה, נשגב וקוסמי כמו הגשמת הייעוד? – ישנה השלמה טבעית בין הצד הפנימי של הגשמת ייעודנו הנוגע לצמיחה האישית לבין הצד החיצוני שלו, הנוגע לתרומתנו בשרות האנושות והיקום. בעודנו צומחים ומתפתחים בדרך הלמידה וההתנסות האישית בחיינו, אנו הולכים ונהיים ערוצים פתוחים יותר להעברת האור והתרומה הייחודיים שנועדנו להעניק לאנושות וליקום. ככל שאנו נפתחים ומתמסרים להעניק את התרומה הייחודית לאנושות וליקום דרך הגשמת ייעודנו הקוסמי, איכויותיה הברוכות של ההגשמה הזו מחלחלות אל תוך חיינו הפרטיים ופותחות את לבנו להגשמת ייעודנו האישי.
אנו נמשכים בטבעיות להגשים ולחוש את ההתמזגות של ההענקה והקבלה זו בזו, הנחוות בהגשמת הייעוד האישי שלנו בתוך מערכות היחסים הזוגיות שאנו יוצרים. תהליכים אלו (הגשמת הייעוד האישי והגשמת הייעוד הקוסמי) מתרחשים בד בבד זה עם זה. גם אם זה לעתים קרובות לא נראה לנו כל כך ברור ופתוח, זה מפני שלעתים מתוך החוויות האלו, כשאנו בתוכן פנימה, עשוי להיות לנו קשה לראות את התובנות הרחבות יותר לגביהם. אין בכך דבר – הן יתגלו לנו בעתן. התמסרותנו, הנאמנות והאותנטיות שלנו בהתמודדות עם החוויות שהחיים מזמנים לנו, הן החיוניות באמת.
האהבה והקשר זוגי נוגעים ישירות ומשפיעים בצורה עצומה על האגו והתדמית העצמית שלנו. בהיותנו מוערכים, לעתים אף מוערצים, על ידי בני זוגנו, תדמית והערכתנו העצמית מרקיעות שחקים. בהיותנו ננזפים, מתמודדים עם כעסים, זלזול או השפלה מצד בני זוגנו – הרי שדימויינו העצמי סופג מכה קשה, ואנו נדרשים לכוחות נפש רבים כדי לבנות ולשקם אותו מחדש. ככל שאנו מתנסים בכך שוב ושוב, ולעתים לסירוגין, בהעצמה והחלשה של כוחות האגו דרך הקשרים הזוגיים שלנו, אנו מקבלים את ההזדמנות ללמוד גמישות וזרימה, ועמן, בהדרגה, הדרמטיות שבכך שוככת.
האתגר שלנו הוא ללמוד שאנו מי שאנחנו, ושדרך תפיסתנו העצמית היא זו שמקרינה ומשתקפת אלינו דרך בני זוגנו, בתערובת ובמהילה עם הקונפליקטים וההתמודדויות שהם עצמם חווים ודרך הפילטר של תפיסתם העצמית. באנושיותנו אנו נתונים לסובייקטיביות של ההשפעות האלו, המאתגרות אותנו למצוא את האמת הצלולה והיציבה, הבלתי משתנה, בתוך הים הסוער של העליות והמורדות בזוגיות. מה שאנו בעצם מחפשים, מה שיכול להחזיר את היציבות ולחלץ אותנו מהדרמות, זו האמת הצלולה של קיומנו הנצחי והנשגב, זהו טבענו האלוהי, אותו ניצוץ ורוח חיים, אותה מופלאות הנשמה שקיימת בכל אדם ואדם באופן שווה – לא יותר ולא פחות מאשר ברעהו.
טבענו האמיתי הוא אינסופי, יצירתי ורב יכולת, חומל, רגיש ומרפא. איכויות אלו הן טבעיות לנו ושייכות לנו מבלי צורך לרכוש אותן, ומצויות בנו מבלי שמשתמעת מהן עליונות כלשהי על אחינו בני האדם או על כל יצור חי אחר. אנו מה שהננו. הפירושים וההתייחסות שלנו אל טבענו זה, המשיכה והדחייה ממנו, הניסיון להתכחש או להאדיר ולהעצים אותו – הם כולם דרכי התמודדות של האגו, אותה זהות ייחודית ומוגדרת, המנסה בתפיסתה הסופית להבין את הטבע האינסופי.
ככל שנתוודע מתוך זהותנו הסופית לטבענו האינסופי, ונקבל ונדע אותו יותר בתוכנו, מבלי ליצור ריאקציות אליו, מבלי להתייהר בו או לחשוש מפניו, כי אז נמצא יציבות פנימית, וודאות שלמה. נהייה כהר שהרוחות מלטפות אותו, הגשמים שוטפים אותו והשמש מחממת אותו: הוא משתנה, אולם מצוי ועומד, וקיומו בלתי מוטל בספק, בלתי תלוי בדבר. המאבקים וההתגוששויות רווי החשיבות העצמית, הכאב שמעלה בנו זלזול המופנה כלפינו, השמחה והתרוממות הרוח שמעוררים בנו הערכה ותמיכה המופנות אלינו, מעודדים ומאתגרים אותנו למצוא את היציבות הזו. סודה מקודד בתוך אהבת הנשמה הנצחית הקיימת בקשרים זוגיים עמוקים. היא מלווה אותנו ביציבותה כבסיס לאורך הדרך הזוגית. בהתחברנו לטבעה רב החסד של אהבת הנשמה ניתַן לנו להתחבר לטבע קיומנו האמיתי יחד.
ביכולתנו ללמוד דרך הקשרים הזוגיים שלנו התמסרות והענקה של אהבה, הקשבה וריפוי, ולדעת את האושר שבהפיכתנו לצינור חלול המאפשר מעבר של כל האהבה והחסד, השפע והטוב, הריפוי והנחמה האינסופית, דרכינו אל אהובינו. השכחה העצמית שבהתמסרות הטוטאלית הזו ממלאת אותנו באהבה ובחסד רבים ועצומים כל כך… כאשר כל מעיינינו נתונים לאהובינו, אנו חווים את היופי שבלהיות למען אדם אהוב ואת הקבלה העצומה שטמונה בהענקה. כשאנו מתמסרים לאדם אהוב מתרחש ריפוי שלא יסולא בפז. אנו חווים שחרור מן הדאגות וההתחבטויות שבתוכנו ומן הכיווץ שברצון לקחת, המהול בפחד מפני המחסור ובחשש שמא לא יהיה לנו – מתוך ההתמסרות, חששות מעיקים אלו מתפוגגים ונעלמים כבמטה קסם, ומותירים אותנו חופשיים. זוהי אחת מהמתנות אליהן אנו יכולים להיפתח בתוך קשר זוגי.
אנו יכולים ללמוד גם להרפות ולהיפתח לקבל. לעתים נמצא כי אנו רגילים לקחת, להתאמץ ללא הרף לכוון, לשלוט ולמשוך אלינו, באופן יזום, את מה שמגיע אלינו. בני זוגנו עשויים להציב מולנו התנגדות לכך. הם רוצים להעניק לנו את שיש להם לתת, ולאו דווקא את מה שאנו מבקשים, על אחת כמה וכמה כאשר אנו דורשים זאת. מתוך הסבל שייווצר בהיכנסנו למעגלים של חוסר סיפוק וייאוש מכך שאיננו מקבלים את אשר אנו דורשים וזועקים לו, מתחננים ומתאמצים לקחת במניפולציות – אנו צועדים ומתקרבים אל המקום בו מתאפשר לנו להגיע להבנה ולמוכנות לשחרר ולהרפות את אחיזתנו. בואו נפתח את האגרופים הקמוצים האלו, נפסיק להתכווץ, נירפא מן הפחד מפני המחסור הנפשי. בואו נגלה, עם בני זוגנו, את החסד של ההודיה והכרת התודה, כאשר אנו נפתחים לקבל את מה שמוענק לנו ברצון ובאהבה. אהבה אפשר רק לקבל ואי אפשר לקחת.
עם זאת, הרי שהאהבה האינטימית, המעורבות והקירבה יכולות ליצור לפעמים התנגדויות וקשיים הנובעים מהזדהות עם קונפליקטים המתעוררים במגע בין האישיות שלנו לאישיות של בן הזוג. למגע והקשר האינטימי יש יכולת ליצור התמודדויות רבות עם חלקים אפלים ומוצלים באישיות שלנו. בקשר זוגי אנו מתוודעים לחלקים בלתי מודעים שמגבילים אותנו, המבקשים ריפוי. האדם החי אתנו באינטימיות הגבוהה ביותר, מכיר ורואה את החלקים המוארים שלנו, כמו גם את החלקים המוצלים שלנו. בן הזוג מכיר ורואה אל מעבר לזהות אותה אנו מקפידים להקרין החוצה, אל מעבר לדימוי העצמי אותו אנו מציגים בחלון הראווה שלנו אל החברה. האדם החי אתנו באינטימיות ובמעורבות, נחשף אל מגוון קשת הרגשות שאנו חווים.
פעמים רבות, ההבחנה של בן זוגנו בחלקים הבלתי מוארים שבנו, אלו שקשה לנו יותר לקבל, בין אם בן הזוג נותן ביטוי להבחנתו ובין אם לאו, מעוררת בנו התנגדות.ההתנגדות הזאת היא ההתנגדות שלנו לחלקים בתוכנו אותם איננו מקבלים.
כאשר קשה לנו לגלות חמלה, אהבה וקבלה לקשיים ולקונפליקטים עימם בן זוגנו מתמודד ומחצין בהתנהגותו, אלו יכולים לשקף חלקים פנימיים ובלתי מודעים בתוכנו. ייתכן שאנו איננו באים כלל במגע עם חלקים אלו שבנו, ולכן הם מעוררים אצלנו התנגדות. זוהי ההתנגדות שלנו לחוות את אותן איכויות ואותם רגשות שסירבנו לחוות בתוכנו, כאשר הם מוצגים כעת אצל בן הזוג, כקשיים שהוא חווה.
מתוך המיזוג בין הנשמה והאישיות, בהיותנו בעצמי הגבוה, אנו מגלים בתוכנו יותר ויותר את המוכנות והרצון, הכוונה והנכונות להכיר ולקבל, לראות ולחוות את מלוא עומקה של האישיות שלנו, ולהיחשף אליה באמת. מתוך חוייתנו את עומקה של ההוויה שלנו, את האהבה והחמלה של הנשמה, אנו מוצאים בתוכנו יותר ויותר קבלה כלפי האישיות שלנו. הנשמה תמיד מקבלת את האישיות שלנו בזרועות פתוחות וללא כל תנאים.
כאשר ישנן התנגדויות, הן באות מחלקים של האישיות המבקשים תשומת לב, נכונות להתמודד מולם פנים אל פנים וריפוי. הננו מבינים שחוסר מודעות והימנעות מחוויה של חלקים בתוכנו אינם מעלימים אותם, כי אם מדחיקים אותם אל תוך תחום המידע שהנו בגדר לא מודע עבורנו, כלומר: אל תוך רמות אחרות של תודעה. השמירה על ההפרדה הזו, בין מה שמודע למה שאינו מודע, שומרת על הפרדות בתוכנו, ולעתים היא מצריכה אנרגיה רבה ומאמצים גדולים.
מתוך נכונות זו לחוות את עצמנו באופן מלא יותר, נמצא נכונות לקבל את השיקוף שבני הזוג שלנו מהווים עבורנו. נוכל לקבל בביטחון, באמון, בפתיחות ובנכונות את החשיפה הנובעת מכך שבן הזוג רואה אותי כפי שאני, שיותר מכפי שהייתי מוכן שאנשים רבים יראו אותי. נמצא נכונות רבה יותר לקבל, לאהוב ולגלות חמלה ופתיחות כלפי תכונות אישיות ודרכי התנהגות אצל בן זוגנו שהיו מעוררות בנו התנגדות עד כה.
מתוך ההרפיה מהתנגדויות, מוסָרים המחסומים בפני זרימת האהבה שבנו אל בן זוגנו. האהבה, ככל שהיא מוענקת יותר, כך היא זורמת יותר אלינו.
הננו מבינים שכל מה שגורם לנו להתנגדות ולסגירה, בין אם הוא נובע מכעס, חשש או פחד ממחסור, אינו מגן עלינו באמת, אלא מגביל אותנו. הננו נפתחים יותר ויותר, ומוכנים לתת לאהבה לזרום דרכנו, בפחות ופחות מגבלות או תנאים.
הננו מוכנים ליצור את הקשר הזוגי שלנו ולבסס אותו על אהבה פתוחה, הזורמת תמיד, והנה בלתי מוגבלת ובלתי מותנית.
הננו מכירים בכך שהקשר הזוגי בינינו נועד לקדם ולתרום להתפתחות הרוחנית ההדדית של כל אחד מבני הזוג.
כאשר אנו חווים תובנות אלו, וחשים אהבה וחמלה רבות יותר כלפי בן זוגנו. אנו נהיים פתוחים יותר ומשילים שכבות של דפוסים נושנים של האגו, הרגלים ישנים שמהווים קליפה חסרת תוכן. תהליכים אלו הולכים ומתעצמים ככל שאנו מתמזגים יותר עם הנשמה שלנו וחיים בעצמי הגבוה. אלו הם כמו צעיפים המוסָרים מנגד עינינו. מתוך כך, מתאפשר לנו לראות ולקלוט בישירות ובבהירות רבות יותר את הצרכים וההזדקקויות של בן הזוג שלנו.
זה קורה מתוך היותנו מודעים יותר ויותר להתמודדויות השונות המתרחשות בחיינו. מרגע שאנו מקבלים באופן מודע את התובנות הטמונות עבורנו בכל התמודדות והתרחשות בחיינו, הן מתנקות הלאה. כאשר אנו נקיים יותר וזורמים יותר עם ההתמודדויות הפנימיות שלנו, המרחב הפנימי שלנו גדל, הבהירות הפנימית בתוכנו גדלה. באופן טבעי, במצב זה יש בנו יכולת רבה יותר להכיל, לקלוט ולהרגיש את המצב הרגשי בו מצוי בן זוגנו.
הקשר השלם והמלא, והמיזוג בינינו לבין כל אדם שעמו אנו באים במגע קיים כבר, ברמה של הנשמה, ברמה של החיבור הקיים בין כל הנשמות. הקשר הזה הנו עוצמתי והמיזוג הזה הוא מלא, על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בקשר עם בן זוג, המהווה, פעמים רבות, נשמה הקרובה לנו, השלובה בקיום שלנו בחיים הנוכחיים או לעתים גם במשך גלגולי חיים אחדים.
הידיעה והתחושה האינטואיטיבית של המצב הרגשי והחווייתי, המצב המחשבתי והאנרגטי של בן זוגנו כבר קיימת, מתוקף הקשר שקיים ברמת הנשמה. אז מה מונע מאתנו, לעתים, לראות ולהבחין בכך במודעות הזמינה לנו באופן יומיומי?
תשומת הלב שלנו עשויה להיות מופנית אל קונפליקטים והתמודדויות אישיים שלנו, ולא אל צרכיו של בן זוגנו. כאשר קונפליקטים אישיים עולים, וטרם התנקו מתוכנו, הן מהווים צורך מיידי להתמודדות אישית. אנו מרגישים צורך להתמודד עם קשיינו הפנימיים לפני שתשומת לבנו, ברמת המודעות היומיומית, תוכל להתפנות לטפל בהתרחשויות הנמצאות אל מעבר לעולמנו הפנימי.
ישנו גורם נוסף המונע מאתנו להיות מודעים לידיעה הפנימית שכבר קיימת בנו לגבי מה שעובר על בן זוגנו. זוהי האמונה שלנו, מתוך הרגל, בקיום המידע המבוטא באופן מילולי ומוגדר על פני השטח, כך שהוא ניתן לתפיסה ברורה. מתוך ההרגל של מיקוד המודעות במישור הפיזי, אנו רגילים להתמקד במידע המגיע אלינו דרך החושים הפיזיים.
עם המיזוג של האישיות והנשמה, עצם היכולת להיות מודעים לנוכחות הנשמה, מחדדת ומעלה על פני השטח יכולות של תקשורת שהנן מעבר לחושים הפיזיים. הפתיחות שלנו לרמות קיום שונות אלו, לאופני קליטה על חושיים, ולהוויה שמעבר לקיום הפיזי בלבד, מפתחת את האפשרות לחישה אינטואיטיבית וטלפתית של בני אדם עימם אנו באים במגע. בראש ובראשונה ניפתח לחוש את בן זוגנו, האדם הקרוב אלינו והאינטימי לנו ביותר, המעורב בחיינו ונמצא קרוב אל לבנו.
ההתפתחות הרוחנית בתוך הזוגיות, יכולה להתאפשר בדרך החמלה והסיוע האוהב והמסור, או בדרך ההתמודדויות וההתנגדויות של השיקוף ההדדי. בדרך כלל, במערכות יחסים זוגיות עמוקות, נוכל למצוא את שתי דרכי ההתפתחות גם יחד, במינון ובאיזונים שונים, האינדיווידואליים לכל זוג. אנו מלמדים את עצמנו את השיעורים האלו ושיעורים אחרים דרך קשר זוגי בחסד ובחמלה רבה. בן הזוג המשקף לנו את האמיתות האלו ומעמיד אותנו בכל הקשיים והתמודדויות, בישירות, לעתים תוך כדי התנגשות, לאורה של אמת בלתי מתפשרת, מעניק לנו ברמת הנשמה שרות רוחני ונשגב ותורם לדרך ההתפתחות האישית שלנו. בואו נכיר לבני זוגנו ולעצמנו תודה והערכה על הדרך שאנו עושים יחד, וניפתח לראות את הקשר הזוגי כמרחב מקודש להתנסות והתפתחות.
ב ה צ ל ח ה !
