מאת: פורטל אלטרנטיבלי, מעיין דגן
לא צריך מיליון דייטים בשביל למצוא אהבה אחת. צריך חמש דקות, בדייט אחד, כדי להרגיש שמצאתם את האדם המתאים.
מכירים את העצה שאומרת לכם ש:"אם לא תצאו לכמה שיותר דייטים ופגישות ולא תקפידו על נוכחות מלאה באתרי היכרויות איך תפגשו אנשים?" תפגשו תאמינו לי שתפגשו והרבה יותר ממה שחשבתם. ההצעות האלה גורמות לכם לשחק ברולטה רוסית עם הלב שלכם. ויש לזה מחיר, שחשוב שתהיו מודעים אליו.
כל הכותרות, המאמרים, הפוסטים והספרים שממליצים לכם לצאת המון. שאומרים לכם משפטים כמו: "חוק המספרים הגדולים". תשאירו אותם לאחרים.
תנו לי לספר לכם מה באמת קורה לכם אם אתם מקשיבים ומנסים לצאת מתוך כוונה להגיע למספר הכי גבוה שאפשרי. בואו ניקח משהו ממוצע, נניח 3 דיייטים בשבוע. למשך חודש אחד (רק). אוקי? רק תעשו לי טובה ענקית ואחרי זה פשוט תשכחו את מה שאתם יודעים היום על העובדה שצריך לצאת כמה שיותר דייטים, כדי לפגוש ולהכיר את האחד או האחת שלכם. כי זאת לא הדרך הנכונה, באמת שלו.
מה שאתם עושים כאן דומה לרולטה רוסית. כמו אדם שמהמר על החיים שלו. אתם מהמרים פה על הביטחון, האמון, התקווה ובעיקר על הלב שלכם שרק נפגע כל פעם מחדש. אחרי שהדייט הראשון, לא הסתדר, לא התאים לכם או לא התאים להם/להן. מה שקורה בדרך כלל זה שעכשיו אתם מרגישים שהגזמתם ודיברתם המון. אתם מרגישים שממש לא הייתם צריכים ואתם לא מצליחים להבין למה הייתם צריכים את זה, למה בכלל נפתחתם ככה וסיפרתם כל כך הרבה על עצמכם. כאן התחיל כדור השלג להתגלגל. מה שקרה בדייט גורם לכם להרגיש חשופים והתחושה לא נעימה ולא נוחה לכם. אולי אתם חושבים שיכול להיות אפילו שאמרתם משהו נורא טפשי, עשיתם משהו לא במקום, חייכתם לא במקום… והנה אנחנו מוסיפים עוד קצת ביקורת וכעסים ואשמה להרגשה הכללית שמתחזקת.
אנחנו מסיימים את השבוע הראשון אחרי עוד שני דייטים כאלה שלא יצא מהם שום דבר טוב. מה שכן הצלחנו לקבל שם זה רק עוד קצת אי נוחות, עוד ביקורת עצמית, עוד קצת שיפוט, וכמה חרטות. כעת מתחילה לעלות בכם הרגשה של הצורך בגבולות. היה לכם מספיק ואתם פשוט לא יכולים להמשיך ככה, להמשיך כל פעם מחדש לשים את הלב שלכם על השולחן.
בשבוע השני, אתם כבר הרבה יותר מרוחקים, לא פתוחים, זהירים. לא אומרים דברים טפשיים. לא מספרים דברים על עצמכם שאולי היו יכולים להצחיק, או לתת לכם להיות אתם. אולי באמת הייתם יכולים להרגיש יותר נוח, אבל לנוח הזה יש מחיר אחרי זה. לכן המיומנות שלכם בשמירה קפדנית, הולכת ומשתפרת פלאים.
בשבוע השלישי – כל הדייטים ממש מוזרים לכם. משעממים, עם אנשים שאין להם שום תחומי עיניין, שלא מדברים על שום דבר קצת יותר עמוק, כלום… ממש לא מצאתם נושאים לשיחה. והמצחיק הוא שהם או הן ולא אתם, (שסבלתם בדייט) לא רוצים להמשיך אתכם את הקשר. לא רוצים להתקדם. אומרים לכם שאתם לא מתאימים להם. או שהם פשוט נעלמים לכם, לא מתקשרים, לא מחזירים הודעות ומסננים אתכם.
למה? מה קורה כאן?
אהבה זה קשר, שמבוסס על קירבה, על היקשרות, איכפתיות, השתתפות ועל תקשורת בין שני אנשים. אהבה זה יחס נעים אחד לשני, 'מערכת של יחסים', התייחסות ההדדית טובה.
גם אתם בדיוק כמו הדיטיים שלכם, רוצים להתאהב, רוצים לדעת שהם אוהבים, את האדם הנכון. אתם רוצים שהגבר או האישה שאוהבים אתכם יהיו אנשים פתוחים, שמחים, בלי פוזות. גם אתם, בדיוק כמו מי שמולכם, רוצים שיהיה לכם על מה לדבר עם מי שמולכם. שיהיה לכם מעניין, זורם פתוח ועוד… אתם רוצים ללמוד בפגישה הזו (בין השאר) שאתם יכולים לסמוך, להאמין ולהרגיש כנות מהצד השני.
גם אם אתם לא אומרים את הדברים, באותן מילים, עדיין יש עקרונות ברורים שמכוונים אתכם כמו את כולם, בבחירות שלהם בבני/בנות זוג לחיים. אף אחד לא ישב שעתיים בדייט מול גבר או אישה קרים (יחסית), מרוחקים, ששומרים על כל כללי הנימוס, שומרים על עצמם, זהירים ולא עושים שום דבר לא נכון.
זה לא כיף גדול לפגוש אנשים שלא טועים בכלום, ובסופו של דבר הם גם לא אומרים כלום. ההרגשה שמקבלים מהם היא בעיקר שהם לא מקשיבים ולא באמת מרגישים או שמים לב לניואנסים קטנים, כמו מבטים שמנסים לבדוק, להרגיש או לנסות להעמיק את התוכן וההיכרות בדייט.
אנשים כאלה שכבר יצאו להמון דייטים ברצף, לא יכולים באמת להיות בדייט אתכם, בגלל שהם עובדים בדיוק באותו הזמן בשמירה.
הם עובדים ומנסים ומשקיעים את תשומת הלב שלהם, את כל היחס שיש להם, את כל הרגישות, את כל ההקשבה שלהם – הכל מופנה לשמירה על עצמם.
מצד שני, הם מצליחים בכל זאת להעביר מסר אחד מאוד ברור, מאוד כנה פתוח ואמיתי – מסר שמדבר בשפה הרבה יותר ברורה ממה שמילים יכולות להעביר. הם פשוט אומרים את זה ככה כמו שזה:
"אין לי כוח יותר להכניס אנשים ללב, לחיים, לתקוות, לחלומות ואז שוב להתאכזב! תשארו רחוקים עד שאני אחליט מה אני מרגיש/ה. ברגע שאחליט סופית אם היה לי נחמד וממשיכים, או שלא, נעדכן אתכם (או שלא), תודה ולהתראות".
פגישה כזו זה דבר מצוין – אם אתם השגריר הישראלי באמריקה והרמטכ"ל! בפגישה שיש לה מטרה להרגיש חום, אהבה, קירבה או לפחות שהכיוון הכללי שלה אמור לנטות לשם ולא לנטות לצד השני של הזרות, הקור והמרחק.
מספיק לצאת לדייטים חסרי תכלית כי ככה בדיוק הם נראים (גם מהצד).
דייטים שנראים כמו דיון רציני וחשוב שבו שני צדדים חייבים להגיש הצעה רשמית למהלכים הבאים של ישראל בבעיית הגרעין האיראני. זה לא כיף גדול. לא התמודד עם איראן וגם לא עם הדייטים שלכם.
* אם לא הבנתם את הרמז הסמוי במילים האחרונות שבסוף הנה תרגום הסמלים לשפה מדוברת: אהבה זה כיף, חום וקירבה אנושית זה חלק מהצרכים הכי אנושיים בעולם, לא חבל לכם על הזמן? לא חבל להמשיך לבזבז אותו על עוד כמה פגישות שביניהן ובין רומנטיקה, חום, פתיחות, אמון מהיר ורמז עדין לאפשרות של אהבה אמתית באוויר – יש מרחק ענק.
