מאת: פורטל אלטרנטיבלי, גילה בויום
האנרגיות בתרבויות העתיקות היוו את כוחן להמשיך להתפתח, לצמוח, למצוא כוחות ואנרגיה להתמודד עם קשיי המחייה בזמנים העתיקים.
:עפ"י הגישה ההודית יש לנו שלושה סוגי אנרגיות
פראנא
אקשה
קונדליני
פראנא נחשבת לאנרגיה אשר באוויר החופשי אשר מחיה את כל אשר חי. נשאבת לגוף על ידי מזון ונשימה. ניתן להגבירה ולהשתמש בה על מנת לעזור לאחרים בריפוי ולבצע מדיטציה.
הקונדליני נאגרת בבסית עמוד השדרה, וכאשר היא עולה למעלה נותר מצב של הארה. דהיינו, קונדליני הינה אנרגיה צפונה, האצורה במצב פוטנציאלי ובלתי פעיל.
אקשה הינה אנרגיה מסתורית כאשר היא ניתנת לתיאור בתור "נוזל אתרי".
אנרגיות בתרבות הסינית
אצל הסינים התפתחו מושגי האנרגיה בצורה של אלכימיה כאשר האלכימאים ניסו להפוך מתכת לזהב ולגלות את סוד חיי הנצח. מעניין שהסינים העתיקים הצליחו להפיק את האלומיניום ברונזה מה שדורש בימינו תהליך חשמלי וכן גילו את המגנטיות וזה היה במאה השניה לספירה.
בספרות הסינית של לפני הספירה מדובר רבות על מראות קסם אשר מטרתם היתה ללכוד רוחות, אבל כנראה שלא זאת בלבד. היה להם שטח בולט ביותר מאחוריהם אשר השתקף רק כאשר אור השמש נפל עליהם, וכאשר שמו זוג מראות נוצר מעין מחזה הדומה לטלויזיה. בספרות הסינית הקדומה יש עדויות לכלי טיס, ספינות חלל, נשק עצום וכו'.
אצל הסינים היו שני סוגי אנרגיות. האחד היתה הלי, אשר פירושה אנרגיה של כוח, והיא משותפת לתופעות כמו לויטציה ותופעות על-חושיות אחרות. היא מצויה בכל, החל מחשמל ועד לגרביטציה וכח המח.
הסוג השני של אנרגיה מכונה צ'י, והיא קשורה בעיקר לגוף ולנשימה. היא זורמת בגוף באמצעות המרידיאנים. המתאמנים באומניות לחימה סיניות מסוגלים להגיע ליכולת גבוהה של שימוש באנרגיה זו, עד כדי כיוונה במחשבה והפלת האויב בתנועה קטנה ביותר.
מסתורי המזרח
במקדש בעל-בק בלבנון מצויות אבנים עצומות המרכיבות את המקדש אשר לא ידוע כיצד הם הגיעו לשם. שלושה מן האבנים שוקלות למעלה מ1000- טונות, כאשר שום מנוף בעולם לא יכול להניפם, ואין רכב שיכול להובילם. שלא לדבר על הפירמידות במצרים.
האגדות מספרות במצרים העתיקה על מטות של כח אשר הכהן היה טוען אותם באופן מנטלי. היו נוהגים להצביע בעזרתם על אבנים מסיביות אשר היו מתרוממות וזזות קצת. אחד מהסמלים הנפוצים הינו האנך המצרי. נכון שזה הפך לקישוט מצרי, אבל מתוך פסלים אנו רואים שלא תמיד ענדו אותו, אלא הוא היה מספיק גדול על מנת לאחוז אותו ביד כאילו בצורת נשק, פעם על ידי הקצה העגול ופעם על ידי הקצה הישר.
לפי אגדות מסוימות הוא היה יורה חץ של ברק אשר היה משמיד את האויבים. במקומות אחרים מדובר על אפקטים של ריפוי. האנך-ים השונים היו מורכבים מתערובת של מתכות, ולפעמים מקומבינציה של מתכת ועץ. היו גם מקלות מוזרים בגודל של 10 ועד 13 ס"מ בפסלים של מלכים, מלכות, נסיכים ועוד. בד"כ שנים, אחד בכל יד. על פי מסרים מאת מדיומים המקלות היו על מנת להגביר את שדה האנרגיה האישית על מנת להשפיע הן על חומר והן על רוח. חושבים שהמקל האחד היה עשוי מפחם וברזל מגנטי והשני מברונזה ובדיל. אם עושים עם מתכות אלו נסיון, הרי שחשים תחושה מאד מוזרה במיוחד כתלות בכיוון של צפון-דרום או מזרח מערב.
בציורים אחרים ישנם מטות מוזרים אשר אחוזים על ידי הדמויות בציור עם קצה אחד דמוי ראש של חיה במעומעם והקצה השני בצורת פרסה של סוס. המטות היו עשויים מעץ, כאשר באחד המקרים הקצה היה מכסף, כאשר כסף הינו המוליך הטוב ביותר ועץ המסודד הטוב ביותר.
אטלנטיס
בספר טימאוס מתאר אפלטון ציויליזציה עתיקה, אבל אין הוא מתאר את הטכנולוגיה שלה. הוא מזכיר רק מעין מתכת אשר צבעה היה אדום וערכה יותר מכסף או זהב – אוריקלקולוס, כאשר לא היתה זו נחושת. הוא מציין שאין מתכת זו קיימת עוד.
רק אדגר קייסי מדבר על אנשים אשר "פקדו" על קרניים של "כח חשמלי" כלשהו, ועל "כוחות הרסניים מתוך מנסרות". אחדים מן הכוחות שימשו על מנת להניף מטוסים והאחרים על מנת להסיע חפצים כבדים.
"תחנת הכח המרכזית" היתה קריסטל ענק אשר כפי הנראה היה על מגדל, אשר הפך אנרגיה מן השמש לאנרגיה מכל סוג שהיה צורך.
מדיום אחר טען שהקריסטל ענק קלט את אנרגית השמש וכיוון אותה לתוך בסיס קריטלי אשר הכיל כספית, חומצה גופריתית ואת אותה מתכת אדמונית אשר לא קיימת עוד. משם היא הוטמרה לאנרגיה שימושית אשר היתה מוקרנת כמו גלי רדיו.
ליצירת קשר ופרטים נוספים על גילה בויום
