מאת: פורטל אלטרנטיבלי, הלל לרנר
החומר הפעיל בזעפרן המכיל את הצבע נקרא crocin. הפעילות שלו נוגדת התכווצויות, מגבירה את התיאבון ומשפרת את תהליכי העיכול.
בעברית נקרא כורכום ובערבית זעפרן שורש המילה הוא שמי ומשמעו "צהוב". השם המדעי crocus מוצא מהמילה היוונית העתיקה korkos וגם היא נגזרת מהמילה השמית כורכום. sativus משמעו שהצמח שימש כגידול חקלאי. מוצא הצמח מכרתים ומשם התפשט גידולו ליוון העתיקה. ישנן עדויות לכך שהשומרים השתמשו בו לצביעת בדים וריפוי עוד לפני 5000 שנה. כפי הנראה כבר בשחר התרבויות היו קיימים קשרי מסחר בין יוון וארצות מסופוטמיה. הזעפרן ((crocus sativus דומה מאוד למה שקרוי כיום "כורכום" ((curcuma longa, אך נדיר יותר ונחשב לתבלין היקר ביותר. כדי ליצר ק"ג אחד יש צורך ב 150,000 פרחים, או יבול של כ 20 דונם (2 קמ"ר). חומר הצבע הצהוב והתבלין מופקים מעמודי העילי שבמרכז הפרח. באשור ובבבל השתמשו בו לגרוש רוחות רעות בזמן לידה וביוון פיזרו את הכורכום בתיאטראות לבישום האוויר. ישנם עדויות למרשמים רפואיים של זעפראן שנתנו על ידי מרפאים מצריים ונתגלו בפפירוס אברס משנת 1600 לפנה"ס. באותה תקופה הוא נחשב לצמח חשוב ושימש לצביעה וריפוי בתרבות המינואית) מאה 15 לפנה"ס (, שהתפתחה באי כרתים והיתה מבשרת התרבות היונית הקלאסית. הוא שימש לריפוי טווח רחב של מחלות מראומטיזם ועד חצבת. פליני (מאה 1 לספ"נ) שיבח את תכונותיו וכתב בין השאר שאבקת זעפראן שימשה לריפוי תופעות שלאחר שיכרות.
במקרא הוא נקרא בשם כרכום ומוזכר בין מיני הבשמים והקטורות שהשתמשו בהם בבית המקדש: "נרד וכרכם קנה וקינמון" (שיר השירים ד, י"ד). הרמב"ם כתב עליו כי" הזעפראן יש לו תכונה לעורר תאוות המשגל" ועוד ציין את תכונותיו לטיפול בבעיות קשות של מערכת העיכול: "כשהיו ליחות רעות, כשהם בתוך גרם עורות האצטומכא נבלעות, הנה הרפואה היותר משובחת להריקם… זעפראן". גם באירופה בימי הביניים יחסו לו יכולת לעורר את התאווה. במאה העשירית הוא גודל בעיקר באזור איספאהאן שבפרס ומצא דרכו לשווקים באירופה. החל מהמאה ה15 החלו לגדלו גם באנגליה.
הזעפרן מכיל ליקופין, וזקסנתין. החומר הפעיל המכיל את הצבע נקרא crocin. הפעילות שלו נוגדת התכווצויות, מגבירה את התיאבון ומשפרת את תהליכי העיכול, נוגדת גזים במערכת העיכול, מכייחת, ממריצה, מרגיעה, מאזנת את המערכת ההורמונאלית ומאזנת פעילות כבד ומרה.
דלקות עיניים: לערבב חצי כפית סיבי זעפרן בכוס מים ולטפטף לעיניים מספר פעמים ביום.
חיזוק הראיה: לערבב 1 גרם חומר בליטר מים שרתחו, לקרר ולהמתיק, לשתות פעמיים ביום.
עקרות: כנ"ל. לזעפרן השפעות הורמונאליות.
בעיות מחזור: כנ"ל.
תופעות קדם מחזור: כנ"ל.
בעיות כבד: כנ"ל.
סרטן: כנ"ל. מחקרים חדשים שהתפרסמו בעיתון הנחשב המדליין מצביעים על כך שהחומר הפעיל ה crocin בעל פעילות אנטי סרטנית חזקה.
כבד מוגדל: כנ"ל.
נאורלגיה: כנ"ל.
כאבי ראש: כנ"ל.
נכישת נחש: כנ"ל.
עצירות: כנ"ל.
אנמיה: כנ"ל.
צהבת: כנ"ל. לצמח יכולת אמנוגוגית.
הצטננות: כנ"ל.
נזלת : כנ"ל.
חיזוק האון: כנ"ל. לצמח השפעה ממריצה ויכולת לאזן את המערכת ההורמונאלית.
אינסומניה: כנ"ל, לשתות לפני השינה. לצמח השפעה מאזנת ומרגיעה.
חצבת: כנ"ל. לצמח פעילות אנטי דלקתית ואנטי ויראלי.
כאבי אזניים: לערבב חצי כפית זעפרן בכף שמן זית לסנן ולהזליף אל תוך האוזן.
ריפוי פצעים: להניח אבקת זעפרן על הפצע ולחבוש.
ריח רע מהפה: לבשל מעט 1 גרם זעפרן בליטר מים ולגרגר מספר פעמים ביום.
שטפי דם חיצוניים: כנ"ל.
כאבי פרקים: מומלץ למרוח רבע כפית אבקה בכף שמן זית על הפרקים המודלקים ולשתות שלוש פעמים ביום רבע כפית על כוס מים.
נפיחויות: כנ"ל.
טחורים : כנ"ל.
פצעים מודלקים: למרוח אבקה על המקום המודלק.
אזהרות: אינו מומלץ לנשים בהריון. הזעפראן מכיל מרכיבים המשפיעים על מערכת העצבים המרכזית. לא מומלץ לשתות מעל ל 2 גרם ביום. במינונים גבוהים מעל 10 גרם ליום הוא מסוכן לאנשים בוגרים.
ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר
