מאת: פורטל אלטרנטיבלי, הלל לרנר
גם האינדיאנים של צפון אמריקה הכירו בתכונותיו הרפואיות של סירפד הכדורים והשתמשו בו לטיפול בגאוט, בעיות פרקים ובבעיות של מערכת הנשימה.
גלנוס הרופא הרומאי ציין את השימוש בסירפד, בעיקר בזרעים להגברת התשוקה. שמו של הצמח ביוונית urtica מעיד ששימש כתרופה לבעיות עור (אורטיקריה). המילה הלטינית uro משמעה צריבה. המילה pilulifera מורכבת משתי מילים: pilosa- שעיר( העלים השעירים) ו lifera מ life love אהבה, על שום התכונות שיחסו לו לעורר אהבה. השם האנגלי nettle מציין את תכונת הצריבה שלו ובא מהמילה הגרמנית noedl מחט. שם הצמח העיברי נגזר מהמילה "סרף" (צרב-בערבית) וגם הוא מציין את תכונת הצריבה של הצמח.
הסרפד נזכר בתנ"ך בספר ישעיהו: "תחת הנעצוץ יעלה ברוש תחת הסרפד יעלה הדס" (שם, נ"ה, י"ג). הסרפד כפי הנראה נדד עם הצבאות הרומים בכל מסעי הכיבוש, משום שעליו שימשו לצרכי ריפוי ומהגבעולים שזרו חבלים ובדים גסים. כאשר כבשו הלגיונות של יוליוס קיסר את אנגליה, הם הביא עמם את צמח הסרפד ונהגו לחבוט בו בגפיהם כדי לעודד זרימת דם בזמנים של קור קיצוני. דיוסקורידס (מאה אחת לספ"נ) המליץ על שימוש בצמח למגוון צרכים רפואיים: בעלי הסרפד להניח על פצעים וחתכים, במיץ להשתמש לריפוי דימום מהאף ולערבב עם שרף המור כדי לזרז מחזור וכן לטיפול בבעיות של מערכת הנשימה. במאה ה-16 הכובשים הספרדים דיווחו שהאצטקים במרכז מקסיקו השתמשו בצמח לעצור שטפי דם ולטפל בכאבי פרקים. גם האינדיאנים של צפון אמריקה הכירו בתכונותיו הרפואיות והשתמשו בצמח לטיפול בגאוט, בעיות פרקים, אי-סדרים במערכת השתן ובבעיות של מערכת הנשימה.
הסרפד מכיל חומרים פעילים כגון פנולים, סטרולים,HTP -5, פלבונואידים כולל רוטין, שמן וולטילי ועוד.
עלי הסירפד מכילים כמות גדולה של חומצת נמלים העלולה לצרוב בבואה במגע עם העור. השערות הן החלקים המכילים את החומרים הצורבים. בישול או יבוש העלים מבטל את הצריבה. למרות זאת לסרפד שימושים מגוונים ברפואה העממית. להכנת משרה חולטים 2 חופני עלים בליטר מים למספר דקות. מקררים ושותים שלוש כוסות ליום.
דימומים בפה ובחניכיים : לגרגר מרתח עלים מספר פעמים ביום.
עצירת דימומים: להשתמש במרתח, או בעלי הצמח.
שילשולים: לעשות צום נוזלים ולשתות מספר כוסות סירפד ליום.
אורטיקריה: לעשות מרתח, לשפוך לאמבט ולהתרחץ עד 20 דקות.
דלקות במערכת השתן: לשתות 3 כוסות סירפד ליום.
בצקות: לשתות 6–3 כוסות סרפד ליום. הסרפד הוא צמח משתן.
פרוסטטה מוגדלת: כנ"ל.
דלקות פרקים: כנ"ל.
גאוט: כנ"ל.
שילשולים: כנ"ל. לסרפד תכונה אסטרינגנטית (כיווץ רקמות).
סוכרת: כנ"ל. הסרפד מאזן את רמות הסוכר בדם.
מחזור לא סדיר: לערבב עלי סירפד עם מור ולשתות מספר כוסות ביום.
פצעים וחתכים: למולל את העלים ולהניח על המקום הפגוע.
חולשה ועייפות: לשתות מספר כוסות סרפד ביום. הסרפד נחשב לצמח מחזק.
ברונכיטיס: כנ"ל.
התקררויות: כנ"ל.
קדחת השחת: כנ"ל.
דרמטיטיס: כנ"ל.
מחלת ריינו (קור בגפיים): כנ"ל.
ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר
