מאת: פורטל אלטרנטיבלי
חרדת בחינות הינה תגובת דחק המתרחשת במצבים שבהם אדם צריך להוכיח לעצמו ולאחרים למה הוא מסוגל, כתוצאה מכך תפקודו נפגע ונגרמת מצוקה ותגובות חרדה
חרדת בחינות מופיעה אצל כ-15% מהתלמידים והסטודנטים. מדובר בתגובת דחק המתרחשת במצבים שבהם אדם צריך להוכיח לעצמו ולאחרים למה הוא מסוגל, כתוצאה מכך תפקודו נפגע ונגרמת מצוקה ותגובות חרדה. חרדת הבחינות מתבטאת בחמישה תחומים:
1. סימפטומים גופניים (הזעה, הגברת קצב הלב כאבי בטן, קשיי נשימה וכדומה) אצל חלק מהסובלים מחרדת בחינות יתכן מצב של "בלאק אווט" – מעין מסך שחור לפני העיניים וחוסר יכולת להתרכז.
2. תגובה רגשית (דאגה, לחץ, פחד).
3. תגובה מחשבתית (הקצנת מחשבות, שכחה, בלבול, ביקורתיות ועוד).
4. פגיעה בתפקוד היעיל וביכולת הריכוז (התכוננות לא יעילה לבחינה, התנהגות לא מסתגלת בזמן הבחינה).
5. ניסיונות הימנעות מהמצב מעורר החרדה ופגיעה בהתמודדות יעילה.
חרדת בחינות יכולה להיגרם מסיבות שונות:
א. סיבות תלוית מצב: חוסר הכנה מספיקה, חוסר הבנה בסיסי של החומר לבחינה, חוסר בהירות לגבי היקף החומר, חוסר התאמה בין הנלמד בכתה לבחינה, הגזמה בהערכת חשיבות הבחינה, אוירה תחרותית בכתה.
ב. סיבות תלויות אישיות: דימוי עצמי נמוך, פחד מכישלון, תחרותיות יתר, פחד מאי עמידה בציפיות, כניסה למעגל של כשלון רודף כישלון, פרפקציוניזם.
ג. סיבות שמקורן באישיות: דימוי עצמי נמוך, פחד מאי עמידה בציפיות ומכישלון, שאיפה למושלמות – פרפקציוניזם, כישלון בודד שגורר אחריו תחושה של "אני שוב אכשל".
ד. סיבות שמקורן במצב: חוסר הכנה מספיקה, חוסר הבנה של החומר לבחינה, אי – בהירות לגבי היקף החומר, הגזמה בהערכת חשיבות הבחינה, אוירה תחרותית בכתה או בבית, ובזמן הבחינה – חוסר התאמה בין הנלמד בכתה לשאלות הבחינה.
לחץ בתחום אופטימאלי מדרבן את התלמיד להתאמץ וללמוד לקראת הבחינה אבל אם הלחץ עובר את הרמה האופטימאלית, נגרמת פגיעה בתהליכי הלימוד והתפקוד היעיל. במצב זה החרדה יוצרת מעגליות של סימפטומים והימנעות שמזיקים ודורשים טיפול.
בטיפולי ביופידבק רוכש המטופל ידע וכלים המאפשרים לו להיות מודע לתגובות גופו למצבי מתח וחרדה, הוא לומד שליטה עצמית וויסות תגובות הגוף וכן לומד לשפר ריכוז.
התלמיד לומד לשנות אמונות שגויות ולסגל לעצמו מחשבה חיובית ומרגיעה, ובכך לשפר את יכולתו להתמודד עם בחינות.
טיפול ביופידבק כולל אבחון ראשוני ותשאול לגבי עוצמת הבעיה, תדירותה ואופן הביטוי הפיזיולוגי שלה. אחר כך לומד המטופל מספר טכניקות רגיעה ומתרגל אותן תוך כדי קבלת משוב ממכשיר הביופידבק.
אחרי שלמד לשלוט היטב בטכניקות הרגיעה, חושפים את המטופל בהדרגה לגורם לחרדה – במקרה זה בחינות, ומבקשים שימשיך כל הזמן בזמן החשיפה לגורם החרדה לבצע את הטכניקות שלמד ולהביא את גופו לרגיעה.
הטיפול מסתיים כאשר המטופל לומד לשלוט בתגובת הגוף ולחוש רגוע גם כשמוצב בפניו אתגר הבחינות.
