מאת: פורטל אלטרנטיבלי, תמר תאומים גורן
אחד השלבים החשובים ביותר במפגש שבין הרופא/מרפא והמטופל הוא שלב התשאול.
אחד השלבים החשובים ביותר במפגש שבין הרופא/מרפא והמטופל הוא שלב התשאול, השלב בו נשאל המטופל שאלות שמכוונות את הרופא/מרפא לכיוון הבעיה, מקור הבעיה, או בשפה הרפואית – דיאגנוזה.
לרפואה הקונבנציונאלית יש את השאלות הברורות שלה שמכוונות את הרופאים להבין על מה בדיוק מתלונן המטופל והשאלות מבהירות לרופא מה מצבו של המטופל בתוך אותה דיאגנוזה אליה הוא מגיע. הרפואה הטבעית שונה מאוד מזו הקונבנציונאלית זאת כל אחד יודע, אבל שלב התישאול והאבחון הוא שלב ארוך המעלה שאלות רבות על ההיסטוריה הרפואית האישית, המשפחתית, תפקודן של כל המערכות הנוספות הנלוות ונקשרות לבעיה הראשונית גרעינית איתה מגיע המטופל אל הקליניקה לפתרון.
כך, באחד הימים ישבתי עם האבא הפרטי שלי שמזה שנים נוהג לטפל בעצמו הן במצבים אקוטיים והן כרפואה מונעת אצל מדקר סיני. ובעודנו כך מדברים לנו (ואני כבר בעיצומם של לימודי הדיקור) מספר לי אבא שהרגיש כך, שהרגיש אחרת – וכששאלתי אם סיפר על כך למדקר השתתק…
"מה, הייתי צריך את חושבת לומר לו על כך"? כ ן!!!
גם אם והרופא/מרפא/מדקר/נטורופת לא שאל שאלה שעונה ספציפית על תחושה חדשה או ישנה שחזרה לאסופת התחושות שלכם – ספרו, אימרו – זו ממש חובתכם!
מבחינתי, מהמקום של המרפא, כל פרט קטן של תחושה שהמטופל מרגיש, היא תוספת חשובה מאוד שמסבירה ומבהירה את התמונה הכללית, את המצב לאשורו, את דרגת המצב ואת כאמור המערכות הנלוות המשתתפות בתהליך המתרחש בגופו של המטופל.
כן, מבחינת הרפואה הטבעית כל פרט חשוב ומשמעותי, כולל צער, קושי משפחתי/זוגי/כלכלי, לשון ששורפת, טעם מר בפה, סחרחורת חולפת, נימול באצבעות או בבהונות – כל פרט שחשתם במהלך הימים בין המפגש האחרון ועד למפגש הבא עם הרופא/מרפא משמעותי.
הרפואה הטבעית משייכת באופן שונה את פעילות המערכות השונות בגוף האדם, בנוסף הרפואה הטבעית לוקחת בחשבון את כוחות הריפוי הטבעיים שלנו, הנדבך החשוב הזה נגזר מתוך השאלות שנשאלות במהלך המפגש וליכולת הזו להרים את עצמינו, את ההחלטה הפנימית הזו להתמודד עם מה שיש לנו, חשוב מאוד לקחת בחשבון כדי להבין את מידת העזרה החיצונית לה זקוק המטופל. ואם עולה בכם כרגע השאלה אם ניתן לסייע גם במקום הזה באופן טבעי, הרי שהתשובה מאוד חיובית!
אז ספרו, אימרו, הגידו – תנו לרופא/מרפא להחליט אם ועד כמה הדברים שאתם חשים/מרגישים אכן רלוונטיים לדיאגנוזה (אבחנה), אם וכמה חשיבות יש לתחושות שעולות בכם בהחלטה מאיזה כיוון טיפולי להגיע, באילו מערכות להתחשב ועוד.
