מאת: פורטל אלטרנטיבלי, תמר תאומים גורן
אחד היסודות המנחים את הרפואה המשלימה הוא שטיפול מונע הוא הטוב ביותר, אז מה אנחנו יכולים לעשות למען הגוף והבריאות שלנו.
נגיד שהגוף שלנו היה בנק, כבר מזמן היינו פושטים את הרגל :-/
נגיד שהגוף שלנו הוא בנק – בנק הגוף… הבנק הזה צריך להיות יציב ואיתן דיו, כדי לספק לכל דורש את מבוקשו- אחד מבקש הלוואה לטווח ארוך, אחד זקוק למשכנתא, אחר בא להפקיד צ'ק (צריך לזכות חשבון אחד ולחייב חשבון אחר), אחד מבצע העברה בנקאית לארצות הברית, אחר מבקש לשמור על כספו בתכנית חסכון קצר מועד, כמה עשרות אנשים מתגודדים על דלתותיו ב-28 בכל חודש לקבלת קצבאות ויש גם כמה שמבקשים לקנות מט"ח
הדם, החמצן, הלימפה ומערכת החיסון זורמים בצינורות המקובלים בסדרי תעבורה מאוד ברורים, עורקים מובילים את הדם אל האיברים והוורידים מחזירים אותו אל הלב.
מחשב אחד – מוח אחד שכל מה שאנחנו יודעים עליו עד היום עם כל המחקרים מסתכם בכ-15% בלבד, עוד יש לנו ממה להיות מופתעים
הפקידים בבנק: אחת חולָה, אחת בהריון ואחד יצא לאכול – ובגוף?
בגוף זה לא ממש קורה, אם איבר אחד לא פועל במיטבו, איבר אחר מפצה על פעילותו החסרה. נוכל לראות קומפנסציה שכזו אצל אנשים עיוורים למשל, מיד מתפתחות אצלם יכולות אחרות המפצות על חוסר יכולתם לראות.
בעוד פקיד זה או מנהל אחר חולה או יוצא לחופשה, בגוף האדם המצב לא ממש קיים, הגוף פועל 24 שעות ביממה– אין שחרורים, אין התחשבות במצב, אספקת הדם חייבת להימשך כל הזמן, כמוה גם אספקת החמצן לכל מקום, כמו גם נוטריאנטים לבניית תאי הגוף ואיסוף מערכת הלימפה וניקוזם מהגוף.
כשיש לנו חובות מצטברים, הבנק יודע למצוא אותנו ולהודיע לנו על חובתנו לכסות את היקף החוב אך מה קורה בגוף האדם?
הגוף יודע להתריע בפנינו על מצבים שאינם תקינים, השאלה היא האם אנחנו קשובים לו לדְבר הגוף?
כל סוג של כאב, חום גוף, חולשה, ריחות גוף משתנים, יכולת שהיתה פעם במקום מסוים וכיום במקום שונה, צבע/ ריח ו/או כמות השתן, הצואה שלנו המשתנה בהתאם לתקינות פעילותה של מערכת העיכול וכמובן בהתאם לתזונה שלנו כל אלו, קצב הדופק אותו אנחנו מרגישים, עומק ואיכות הנשימה שלנו – כל אלו הם סוג של חיוויים של הגוף למצב בריאותנו או בפרפראזה לאותו מימסד בנקאי, קריאה לטיפול בחשבון אותו בנק פיזיולוגי.
האם אנחנו קשובים לחיוויי הגוף?
אני נוטה לשאול מבריאים בקליניקה את דעתם על מקור הבעיה ממנה הם סובלים וברוב המקרים אני רואה שאנשים יודעים להניח אצבע על המקומות מאוד קרובים לתוצאות שאני מגיעה אליהן לאחר לא מעט שעות אבחון ופענוח שאלוני טפסים ובדיקות דם וסקר נוספות.
אנחנו יודעים, אנחנו יודעים בדיוק איפה אנחנו תוהים וטועים באורחות החיים שלנו אלא שכאן בדיוק, במקום הזה במדויק אצל חלקינו יש איזה שהוא "קצר תקשורתי" והמידע שנאסף, לא פעם מוחמץ עד שהגוף נאלץ להשתמש בדרכים אגרסיביות יותר, כדי להזכיר לנו להגיע לטיפול.
זו נקודה שבה לא פעם אנשים אומרים לי בקליניקה: "אין לי מושג איך הגעתי למצב כזה", "איך הסתבכתי" – מרווח הזמן שבין "הקשבה" לאיתות וחיווי הגוף לבין היציאה לפעולה לבדיקה וטיפול (כל אחד בערוץ המועדף והנבחר), הם בדיוק הזמן בו דברים מסתבכים.
הגוף נוטה להתריע בתחילת הדרך, בחלוף הזמן משהאדם לא נותן דעתו והתייחסותו לאיתות הגוף לבעיה, נאלץ הגוף לשלוח איתות חזק יותר וברור יותר כדי להסב את תשומת ליבנו – למעשה, במילים אחרות אלו אנחנו ש"בוחרים" את רמת ההתראה של הגוף על בקשה לטיפול בבעיה קיימת.
קל יהיה לראות את הדברים כשהמדובר בחורים בשיניים.
כולנו כבר חווינו על בשרינו שהטיפול היעיל ביותר בשיניים הוא טיפול מונע – עדיף מראש שלא להסתבך.
כולנו יודעים שכדאי לבקר את השיננית ורופא השיניים אחת לשישה חודשים כדי לבדוק מה קורה. עדיף כאמור לטפל באיטומים במקרה הטוב לעומת טיפולי שורש וכתרים במקרה פחות נחמד – ועוד לא הזכרנו את הכאבים שנמצאים בדיוק במרווח הזה של בין לבין.
הגוף שלנו הוא סוג של בנק הבריאות שלנו, אנחנו מזינים את הגוף בתזונה מסוימת על פיה ניזון הגוף וממנה מפיק הגוף את האנרגיה והביצועים שלנו. לכולנו ברור שאם נתדלק את הרכב שלנו בסולר למשל, מירב הסיכויים שהרכב לא יוכל להגיע עד ליציאה מפתח תחנת הדלק – לכן באותה המידה, קל לראות ברמת התובנה שהזנת הגוף ברכיבי מזון מתועשים, עתירי חומרים משמרים ושומן יביאו אותנו בחלוף הזמן לירידה בביצועים במצב טוב ולמחלות במקרים פחות נעימים.
כך לגבי שתיה, איכות שינה, יציאה לפעילות גופנית, שמירה על רווחה רגשית, לא פחות חשובה היא רמת הסיפוק והאושר שלנו בתוך חיינו…
עכשיו נשאלת השאלה, האם ההדמיה והשיקוף ברורים דיים כדי להניח בתובנה של כל אחד ואחת מהקוראים כתבה זו את ההחלטה להפעיל את בנק הבריאות הפרטי שלו באופן כזה שיספק לנו את היכולת לחיות בבריאות, ביכולת תנועתית טובה ובשמחת חיים….
