מאת: פורטל אלטרנטיבלי, שירה זומר
מרגישים קצת מדוכאים? יופי! הפסיכולוגיה החיובית סוברת שלהיות מאושר מדי זה לא טוב ומנסה לגלות את הדרך לאיזון
מה גורם לאנשים להיות חיוניים יותר? מה גורם לאנשים להיות יותר אופטימיים? והאם כל אלו מובילים בסופו של דבר למצוינות? על כל אלה מנסה לענות הפסיכולוגיה החיובית. במשך כל שנות קיומה כדיסציפלינה מדעית, התמקדה הפסיכולוגיה בעיקר בדברים "שלא עובדים", כמו בפסיכופתולוגיה, נוירוזות, פסיכוזות ודיכאון. רוב המחקרים שבוצעו, ניסו להוביל להבנה, למה ואיך מגיע האדם למצבים האלה. כמעט לא נעשו מחקרים שבדקו אושר ואהבה. הפסיכולוגיה החיוביות רואה את תפקידה בתיקון חוסר האיזון הזה והיא בודקת את המצבים ההפוכים.
לדברי טל בן שחר, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד, "הפסיכולוגיה החיובית לא שואלת מה לא עובד, אלא שואלת מה כן עובד, מה עבד בעבר ומה צריך לקרות כדי ליישם אותו. תמיד אפשר למצוא דברים שעובדים ולחזק אותם. הכלים והתרגולים של הפסיכולוגיה החיובית, מחזקים את הדברים שעובדים, ומעצם שימת הפוקוס על מה שעובד והתרכזות בו, מתחזקים בהתאמה הדימוי עצמי והאמונה שיש לנו בעצמנו, וכך מגיעים לרמת אושר יותר גבוהה. הכלים המעשיים אותם פיתחה הפסיכולוגיה החיובית, נחקרו אמפירית, הוכחו כעובדים בשטח ובעזרתם ניתן להעלות את רמת האושר האישי שלנו".
לדבריו של בן שחר, אנשים מאמינים שאם יהיה להם הרבה כסף או עמדה בכירה יותר, הם יהפכו למאושרים יותר. בפועל, הוא טוען, העלאה בשכר וקידום בעבודה מעלים את רמת האושר בדיוק לתקופה של חודשיים-שלושה, אחרי כן חוזרים לרמת האושר הקודמת. הקידום לא עושה אנשים יותר מאושרים, מה שעושה אנשים למאושרים יותר, זה בילוי זמן רב יותר עם אנשים אהובים, לקחת את הזמן, להיות אסיר תודה ודווקא לעשות את החיים יותר פשוטים, ולא יותר עמוסים. עומס, למשל, פוגע במערכות יחסים גם ברמה הרגשית וגם ברמה המינית. כדאי להוריד מעמסה ולא להעלות אותה, לקחת באופן קבוע פסק זמן מהמרוץ ופעם בשבוע לצאת לדייט עם בן או בת הזוג. דייט כזה יכול לעשות שינוי משמעותי במערכת היחסים, לא רק באותו יום, אלא בכלל. האפקט של פעילות קבועה מסוג זה הוא אפקט מחלחל. מה שחשוב, הן למערכות יחסים והן לרמת האושר באופן כללי, זה לעשות את הדברים ולעשות אותם באופן קבוע.
מעבר לאושר, עוסקת הפסיכולוגיה החיובית גם באופטימיות. לדבריו של בן שחר, "מתברר שזה שאופטימי יותר, גם מצליח יותר, בעל סיכוי טוב יותר למערכות יחסים מוצלחות וסיכוייו להצליח בעבודה גם הם גבוהים יותר". על פי מחקרים שנעשו, התגלה כי אנשים אופטימיים לא רק שמצליחים יותר, אלא גם חיים יותר. אופטימיות מוסיפה עד 10 שנים לחיי האדם.
הפסיכולוגיה החיובית מלמדת גם על הגורמים ליכולת התמודדות עם קשיים: נמצא כי חיזוק רמת האופטימיות והדימוי העצמי, מאפשר להתמודד טוב יותר עם קשיים.
יש משהו מאוד מעודד בידיעה שקיימים כיום מחקרים אשר מראים באופן ברור, מה עלינו לעשות כדי להיות מאושרים יותר, ואפשר להפסיק להתבסס על תחושות בטן או על דברים שנראה לנו שיעבדו.
אושר הוא דבר מדיד
רוברט ביסווז דיינר, חוקר ומאמן אישי, נדד ברחבי העולם במשך שבע שנים וחקר את הגורמים לאושר. הוא גילה דברים מרגיעים ומעודדים על האושר: "לשמחתי, גיליתי שאושר הוא דבר מדיד. בעיני זו תגלית נפלאה. כך יש ביכולתנו לעקוב אחרי אושרם של אנשים ולשפרו. בנוסף גיליתי שהאושר הוא לא רק תחושה נעימה, הוא הרבה מעבר לזה: אנשים מאושרים יותר הם גם בריאים יותר, יצירתיים יותר, בעלי מערכות יחסים טובות יותר, עובדים טובים יותר ובעלי ממון רב יותר. מחקרים מראים שאנשים מאושרים מרוויחים יותר כסף."
ביסווז הסתובב בכל העולם: היה בספרד, הודו, קניה, גרינלנד (וגם בישראל) וגילה שיש גבול לאושר. הוא סבור שאפשר להיות מאושרים מדי, עד לכדי פגיעה: "אם מודדים את האושר על סקלה שבין אחת לעשר, אין שום צורך להיות מאושר באופן קבוע ברמה של עשר מתוך עשר. נקודת האושר הממוצעת האופטימלית נמצאת איפשהו בין שבע לשמונה. אם נהיה כל הזמן ב"עשר", לא נוכל להבחין בין דברים נחמדים שקורים לנו, לבין דברים נפלאים.
אדם שמידת האושר הקבועה שלו היא עשר לא יכול לעשות הבחנה בין לידת ילד, חתונה, זכייה בפיס וקניית שעון יד. מבחינתו הכל נפלא באותה מידה. אנשים חושבים שהם צריכים להיות כל הזמן מאושרים, וזה לא באמת מציאותי. יש פעמים שבהן אנו צריכים להיות עצובים, ויש מקומות שבהם צריכים להרגיש אשמה, כדי שיהיה מקום לתזוזות. נקודת האופטימום נמצאת איפה שהיא נמצאת, כך שביום בו בתי מתחתנת אעבור משבע לתשע, וביום בו מפטרים אותי אוכל לעבור משבע לארבע".
