מאת: פורטל אלטרנטיבלי, ליסה גרוסמן
הורים לילדים עם בעיות קשב וריכוז? כל הטיפים כיצד לשפר התנהגויות ויכולת לימודית אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז.
הורות פרו-אקטיבית מאפשרת התמודדות עם הפרעות קשב וריכוז בעזרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי והיא יעילה ביותר להתמודדות עם קשיים של ילדים הסובלים מהפרעות התנהגות, הפרעות קשב וריכוז ואף בשיפור התפקוד היומיומי אצל ילדים היפר אקטיביים.
הנחות היסוד של גישת הורות פרו-אקטיבית
• ילדים עם קשיי קשב זקוקים לליווי ההורים כדי ללמוד כישורי חיים. בשל אופי ההפרעה, יש להם עניין בעיקר בפעילויות שמגרות אותם, ולא בביצוע משימות "משעממות" או מורכבות. לכן, על ההורים להיות מעורבים בחינוך של הילד עם הפרעת קשב יותר מאשר לילד ללא קשיים.
• בשל נטייה לאימפולסיביות, ילדים עם הפרעת קשב בוחרים התנהגויות שמושכות
תגובות שליליות על ידי ההורים. ההורים צריכים ללמוד לנהל את התגובות שלהם ולראות התנהגות שלילית כהזדמנות ללמידה פרו-אקטיבית.
• בגלל שילדים עם הפרעת קשב נוטים לקבל ביקורת יותר מאשר ילדים שאינם עם הפרעת קשב, הם יהיו בדרך כלל בעלי ביטחון עצמי נמוך, וחשים שאינם מסוגלים להשתנות. לכן, על ההורה ליצור חווית הצלחה ולהנמיך חוויות כישלון באמצעות יצירת מרחב לפיתוח התנהגויות חיוביות באופן יזום ופרו אקטיבי. הדבר נעשה דרך מתן תשומת לב להתנהגויות שהם רוצים לעודד אצל הילדים במינון גבוה יותר מאשר מתן תשומת לב להתנהגות שלילית, ועם מלל שמחנך ומחזק בו זמנית.
5 שלבים לשינוי הרגלים לא יעילים:
1. הכרת המנגנון שמחזק התנהגות שלילית: טויס אר אס. Toys are us
2. שימוש בטכניקות לניהול רגשי
3. מתן חיזוקים אפקטיביים
4. הצבת כללים וגבולות
5. עיצוב בקשות יעילות
1. להבין שאנחנו ההורים כמו מרכז בידור " טויס אר אס Toys are us"
השלב הראשון להורות פרו-אקטיבית הוא להבין את המנגנון שמחזק התנהגות שלילית.
הורים הם הצעצועים הכי מעניינים של הילד… איך ? ילדים לומדים מהר מאוד כיצד ללחוץ על הכפתורים ולהפיק מהוריהם מגוון רחב של רגשות, קולות, מצבי רוח, ואנימציה כמו מרכז בידור . תגובות שלילית של הורים שכוללות האשמות, ביקורת, משפטים שמתחילים ב"למה אתה", "תמיד אתה", "למה אתה לא יכול להיות כמו אחיך", "תתבגר כבר", "מספיק" ו"די" מעלים את רמת הדופמין של ההורה והילד כאחד.
דופמין הוא הכימיקל שחסר כשיש הפרעת קשב, וכדי למלא אותו ילדים בכל רגע יכולים להיכנס למריבה ולמלא את החסר. ילדים לומדים מהר מאוד שהם מקבלים יותר תשומת לב דרך התנהגות שלילית מאשר דרך התנהגות חיובית. האנרגיות של השליליות של ההורים מהוות חיזוק להתנהגויות הילד. לכן, אם ילד מתחיל להאמין שהרווח של התנהגויות שליליות גדול יותר מהרווח של התנהגות חיובית הוא יפעל בהתאם.
2. להיעזר במנטרה לניהול רגשי
השלב השני הוא להיעזר במנטרה לחיזוק השליטה העצמית של ההורה. המנטרה תאפשר להורה למתן את האנרגיה השלילית שהתנהגות שלילית מושכת. לדוגמא: "לא אתן לילד שלי למשוך אותי למטה לדפוס של רי אקטיביות – תגובה שלילית שמעוררת תגובה שלילית. אעשה את מה שאני צריכה לעשות כדי למשוך לכיוון הצלחות".
מומלץ להגיד את זה כאשר הילד מתחיל להתנהג לא טוב, ואף לכתוב את זה ביומן או במקום אחר על מנת לעגן את הניהול העצמי ולתת חיזוקים יזומים באופן אינטנסיבי.
3. במקום להגיב, לשים לב להתנהגות החיובית
השלב השלישי הוא להעצים את הילד בצורה אפקטיבית וספציפית. האתגר הוא לשדר אנרגיה חיובית במהלך היום במקום שלילית. אבל איך אפשר לעשות את זה כאשר הילד לא עושה שום דבר חיובי? להלן 4 סוגים של חיזוקים חיוביים להגברת הביטחון העצמי של הילד.
א. הוקרת פעילות
הטכניקה הפשוטה והאפקטיבית ביותר היא לתפוס את הילד כאשר הוא עסוק במשהו באופן חיובי – זאת אומרת כשאינו "עושה בעיות", ולתאר את מה שהוא עושה. לדוגמה, "שמתי לב שעכשיו הוצאת את החוברת מהתיק כדי להתחיל שיעורי בית". נהניתי כאשר ענית לשאלות שלי כאשר שאלתי איך עבר היום בבית הספר". חיזוק ההתנהגות הקיימת מגבירה את המוטיבציה לשחזר את ההתנהגות שוב ושוב.
ב. הוקרת ערכים ותכונות
זוהי טכניקה להקניית ערכים לילדים. יש להצביע תוך כדי החיזוק על הערכים והתכונות שאתם רוצים לחזק אצל הילד. לדוגמה, "אני מעריך את זה שהתחשבת לפני שדיברת ולא פגעת באחותך", "אני רואה שלקחת אחריות כאשר סידרת את החדר", "תודה שהפגנת כבוד כאשר קיבלת ממני סירוב על בקשה שלך", "אני מעריך את היחס החיובי שלך להכנת שיעורים, זה מראה על נחישות ולקיחת אחריות", "עזרת לסבתא – תודה על החמלה שגילית", "עשית את מה שביקשתי מייד – כל הכבוד על ההקשבה", " גילית שליטה עצמית כאשר כעסת-אני מעריך את זה מאוד", " תודה שסיפרת את האמת וגילית יושרה".
ג. הוקרת כללי התנהגות
אנו מחזקים את הילד כאשר הוא שומר על הכללים. לדוגמה, עברת ליד הילד כשהוא צופה בטלוויזיה יחד עם אחותו בשקט ולא רב אתה. תוכל לומר: "אני מעריך את זה שאתה לא רב עם אחותך ולא קורא לה בשמות גנאי – שמרת על הכלל".
דוגמאות נוספות: החיזוק מתחיל ב: אני אוהב ש…, אני מעריך את…, אני גאה בך ש…, אני מרוצה מ… , תודה על ש…, אני מתרשם מ… אני נהנה כש….
לדוגמה – "נהניתי לראות שלפני שהלכת לישון לא התלוננת שלא קיבלת מספיק זמן מחשב". "אני מעריך את השליטה העצמית שלך בזמן שקיבלת את הסנקציה".
זהו שילוב של הכרה חווייתית יחד עם מתן חיזוק לשמירה על הכללים.
כללים, גבולות וסנקציות
הנה ספור על תגובה לא יעילה להצקה: ספרנית עבדה עם כמה ילדים בפינה של הספרייה ופתאום הייתה הפרעה בין שני ילדים. ילד אחד התחיל להציק לילד אחר. הספרנית חיבקה את הילד והתחילה שיחה ארוכה על התנהגות – מה לעשות ולא לעשות בעתיד. בסיום, היא בקשה מהתלמיד לחזור למקומו. תוך כמה דקות הוא הפריע שוב וילדים אחרים גם הפריעו.
מה הבעיה? הבעיה היא האנרגיה החיובית בזמן הלא נכון. למרות שהספרנית אמרה "אל תעשה את זה יותר", הילד כמובן המשיך להפריע כי הוא קבל את מה שהוא חפש. בשורה התחתונה – כאשר בעיה מתעוררת, מילים אינן יעילות. רק תוצאה שעשויה לשדר לילד שזה לא כדאי לו.
אין צורך לחכות עד שמופיעה בעיה. הגישה הפרו-אקטיבית דוגלת בלקיחת צעדים כדי למנוע התנהגות לא תקינה. ילדים פועלים הכי טוב כאשר החיים שלהם מובְנים וצפויים. הם משגשגים כאשר יש רוטינות, כאשר הכללים ברורים וכאשר התוצאות לאי שמירה על הכללים גם כן ברורות. ברורות אף הן.
לדוגמה, כשילד מפריע כאשר את משוחחת בטלפון. מהי התגובה הנכונה?
א. מעלים את הטונים ובצורה אסרטיבית אומרים לילד לכבד אותך.
ב. נותנים סנקציה לכל השבוע – במשך כל השבוע הוא לא יוכל להשתמש בטלפון.
ג. נותנים סנקציה קצרה – אין מחשב לחצי שעה. ואחרי שהילד וותר על המחשב מחזקים אותו על זה שהוא כיבד את התוצאה למרות שהתוצאה לא נעימה.
המשפחה במסעדה והילד מבקש מנה אחרונה נוספת. הוא מתווכח ואומר שזה לא פייר. התגובה הרצויה:
א. המשפחה קמה והולכת.
ב. אומרים לו שהוא לא יקבל אי פעם מנה אחרונה.
ג. נותנים פסק זמן קצר והעניין נגמר.
הגדרת כללים והצבת גבולות מתחילה במפגש משפחה. מטרת מפגש משפחה הינה לשתף את הילדים בשיחה. "אתם כבר שומרים על הרבה כללים וכמו שאתה יודעים כללים בבית הספר עוזרים למורה לנהל כיתה ולשמור על השקט. חשוב שאנחנו נשתמש בכללים בבית בצורה יותר בולטת. כבר אנחנו רוצים את העזרה שלכם להכין רשימה של כללי התנהגות וכללים לגבי משימות. נבנה ביחד גם תכנית לחיזוק שמירת הכללים עם פרסים.".
מכינים ביחד 3 רשימות:
1. רשימה של התנהגויות שליליות – התנהגויות "אל תעשה".
2. mרשימה של התנהגויות חיוביות – התנהגויות "עשה".
3. רשימה של מטלות.
א. התנהגויות "אל תעשה" לדוגמה:
• לא מרביצים
• לא משקרים
• לא מתחצפים
• לא מתווכחים אחרי שקיבלת סירוב לבקשה.
• לא מציקים לא לוקחים חפצים בלי לבקש.
ב. התנהגות חיובית לדוגמה:
• כשכועסים, הולכים לחדר להירגע ואז מדברים.
• מספרים את האמת.
• מבקשים בנימוס את מה שרוצים.
• מדברים בכבוד עם מילות נימוס כגון, תודה, בבקשה, סליחה.
• מקבלים את המילה "לא". אפשר להתנגד פעם אחת ואולי ניתן להגיע עם זה לפשרה אבל עם זה מסתיים הוויכוח.
• משחקים עם האחים בצורה נעימה ובשיתוף פעולה.
• אם מתעוררת בעיה בין אחים שלא ניתן לפתור לבד, מבקשים עזרה מההורים.
ג. רשימת מטלות לדוגמה:
• לסדר את החדר לפני ארוחת ערב.
• להכין את התיק והבגדים כל ערב.
• להתארגן בבוקר באופן עצמאי עד שעה.
• להכין שיעורי בית ללא תזכורת.
• לעזור בהכנת ארוחת ערב.
• לקורן צלחות מהשולחן עם סיום הארוחות.
• להכניס כלים ולהוציא כלים מהמדיח פעם בשבוע.
התוצאה השלילית היעילה ביותר כאשר ילד אינו שומר על כללים הינה לקיחת פסק זמן של כמה דקות ו/או סנקציה על זמן מסך. פסק זמן יכול להתקיים במקום בו הילד נמצא, כמו בפינה בסלון או בחדר אחר. אם הילד לא הולך, ההורה הולך מהמקום. ההורה אומר:" עברת על הכלל, מתחילים עכשיו את פסק הזמן". מפעילים טיימר, ולאחר כמה דקות, (דקה לכל שנת גיל), זה נגמר.
מה לא יעיל? לתת אזהרות חוזרות כאשר ילדים באמצע מריבה, או כאשר יש אלימות. לדוגמה, אח ואחות רבים במכונית. לא יעיל להגיד:" נו בבקשה, תפסיקו לריב. אם תמשיכו את תצטערו.", "מה את חושבת שאחיך מרגיש כשאת קוראת לו בשמות? במקום זה היעזרו בפסק זמן: "כשחוזרים הביתה יהיה לך פסק זמן קצר ורק אחר כך תוכלו לשחק".
דוגמה נוספת: מתבגר מתחיל לצרוח על חבר שלו. ההורה: "תנמיך את הקול שלך, למה אתה צועק? זה לא נחמד. אני אתן לך עוד הזדמנות אחת ואם לא, אני אשלח את החבר שלך הביתה!". במקום זה יש לומר: "לא צועקים, קח פסק זמן" . אם הילד לא מוכן לקחת הפסקה אז אנחנו נותנים הפסקה על ידי ניתוק ממכשיר. ניתוק ממכשיר על אי ציות לבקשה הוא לזמן קצר. אחרי שהילד מילא את הבקשה הוא חוזר למה שעשה. המטרה אינה להעניש את הילד אלא לתת לו ניתוק ממקור החיזוק.
בסיום פסק הזמן, חשוב לחזק את הילד על זה שהוא השלים עם הניתוק, ומוקירים את ההתנהגות החיובית שקורית לאחר מכן. "אני מעריך את מוכנות שלך לחזור לשחק עם אחיך, למרות שרבתם".
הכללים להצבת גבולות
1. לתת את הסנקציה או הפסק זמן בטון ניטרלי.
2. הסנקציה היא קצרה ופשוטה.
3. אין הרצאות לפני או אחרי – כאשר זה נגמר זה נגמר.
4. ממשיכים לחזק שמירה על כללים וביצוע מטלות בעקביות ובהתלהבות!
כללים למתן בקשות יעילות
מומלץ להשתמש בבקשות ברורות כדי לאפשר לילד "הצלחות מידיות" לפחות חמש פעמים ביום. חשוב להגיד בקשה בצורה הכי פשוטה וברורה ולא בטון רגשי, לדוגמא. הבקשה מתחילה עם : "אני צריך" "חשוב לי", "הגיע הזמן".
משפטים ברורים:
– חשוב לי שתמצא מקום לכל מה שיש על הרצפה תוך רבע שעה או לפני שאתה הולך לישון. אני אזכיר לך מתי.
– הגיע הזמן להתכונן לישון.
– אני זקוקה לעזרה שלך עכשיו כדי שאוכל להכין את הארוחה אח"כ.
– זה הזמן להכין שיעורי בית, והזמן לשחק במחשב הוא אחרי שסיימת.
משפטים רגשיים ולא מועילים:
– סדר את החדר!
– האם אתה מתכונן לשינה עכשיו? די! תעשה את זה כבר !
– אולי תביא לי את הקניות מהאוטו?
– בבקשה תכין את שיעורי בית! אתה מכין את זה או לא?
לאחר מתן הבקשה, מבקשים מהילד לחזור על הבקשה ואז מיד מחזקים אותו עם תחילת הביצוע. אם לא ביצוע, חוזרים על הבקשה שוב, ומסבירים את התוצאה החיובית של הקשבה והתוצאה השלילית לאי הקשבה.
מוקירים את הילד כאשר הוא ממלא בקשות. כל פעם שהילד מתחיל להזיז את עצמו לכיוון הפעלה עצמית – נותנים לו חיזוק מילולי מועיל בצורת הוקרה של הפעולה, הערכים, והתכונות החיוביות כפי שהוסבר. הכי חשוב: להיות רגועים ולחזק א ההקשבה, המאמץ, והרצון לשתף פעולה.
כאשר אנו מכבדים את הילד עם גישה פרו אקטיבית ולא ריאקטיבית, אנו מחזקים לא רק את הדימוי העצמי של הילד, אנו מחזקים אצלו לקיחת אחריות להתנהגות, מנמיכים את התגובות הרגשות שלו לבעלי סמכות, ובונים לו ארגז כלים לחיים!
ליצירת קשר ופרטים נוספים על ליסה גרוסמן
