מוצא המישמש מצפון סין שם היה מוכר כגידול חקלאי לפני כ 4000 שנים.
בארץ גדלים כארבעה מינים והנפוצה בניהם היא נענעה חריפה המצויה כמעט בכל גינה ובית.
מוצא הסויה מסין בימי הקיסר שנג-ננג שהכריז על חמישה גידולים מקודשים בניהם קטניית הסויה, האורז, החיטה הדוחן והשעורה.
הסלק האדום מכיל פיגמנט צבע בשם בטנין (betanine) המגדיל את ניצול החמצן בתוך התאים ומגביר את יכולת השיקום שלהם.
מוצא הסלרי מאזור הים התיכון ומאסיה הקטנה והיה בשימוש נפוץ בקרב היוונים.
הסנה שימש לטיפול גם ברפואה הסינית וגם ברפואה האיורוודית לבעיות מערכת העיכול ומערכת הנשימה.
מוצא העץ ירוק הוא מאסיה הקטנה ומשחר הצוויליזציה שימש בכל התרבויות העתיקות שפרחו באזור הים התיכון והסהר הפורה.
העגבניות עשירות בבטא קרוטן ובויטמינים מקבוצת B ומכילות כמויות ניכרות של מינרלים כגון ברזל, סידן, אשלגן, מגנזיום ועוד.
מוצאו של הפרי מברזיל וזרעיו נדדו בדרכי המסחר של התרבויות הקדומות עד מרכז אמריקה.
מוצא הפטל האדום מאזור הים התיכון ומאירופה. הפטל שייך למשפחת פירות היער המשופעים בביופלבונואידים.
מוצא שיח הפלפלת החריפה מאזור נהר האורינוקו בוונצואלה וגודלה בידי שבטי הארוואק עוד לפני 5000 שנה.
מוצא הצמח מארצות הים התיכון, היוונים גידלו אותו והשתמשו בצמח בטקסים הקשורים לקבורה.
הצנון הוא גידול תרבותי עתיק מאוד שהיה נפוץ במצרים העתיקה, ביוון, א"י ורומא.