מאת: פורטל אלטרנטיבלי, ביאן נריה
כולנו יודעים שלנצח אותנו אי אפשר… אנחנו עם מיוחד. אבל בכל זאת… מה אפשר לעשות כדי להפחית את המתח ולהצליח להתגבר על המועקות והדאגות.
בימים טרופים אלה כל מי שחושב שהוא יודע יותר מאיתנו מבקש מהעם היושב במקלט (שבציון) כמה שאפשר להיצמד לשגרה. אבל לך תיצמד לשגרה כאשר אפילו בנמל תל אביב במוצאי שבת נשאר זוג בודד של רוכבי אופניים אחרי מטח רקטות…
קשישים על כסאות גלגלים, קשישים בלי כסאות גלגלים, תינוקות, ילדים, נשים, אנשים… כולנו. אנחנו. הם. הם שם בדרום שיש להם 7 שניות –או 15-שזה כפול זמן, תארו לכם את הלוקסוס!-להציל את עצמם ואת יקיריהם. לפחד להיכנס למקלחת או לצאת למכולת ולהשאיר את הילדים לבד.
אז נכון שאנחנו עם חזק, נכון שעברנו את פרעו אז נעבור גם את זה, ובגדול כל הסטטיסטיקות מפתיעות בכך שאנחנו אחד מהעמים המאושרים בעולם. פלא שהגויים מתים מקנאה? קל מאוד כמובן להציע לאנשים לשמור על מורל גבוה, חוש הומור וקור רוח מבנין עם מקלט במרכז תל אביב אבל למען האמת אלה הם התכונות ההכרחיות שיכולות לעזור לנו לעבור את הזמנים האלה עם מינימום נזקים לנפש.
אז בואו נבחן יחד כמה תרגילים שנוכל לאמץ.
קודם כל:
כמה שפחות חדשות! אני מודעת לכך שאני שוחטת כאן לא רק פרה קדושה אלא עדר שלם. נכון. אני יודעת. אבל באמת שפעם בכמה שעות זה מספיק. אין צורך להיתקע מול המרקע. זה רק מכניס אותנו ללחץ ולא, זה לא עוזר. הרי אין באפשרותנו לסייע למאמץ ההגנתי מהבית. יש לעומת זאת באפשרותנו לסייע מאוד בהרגעת ילדינו, עצמינו או קרובים אחרים במידת בצורך. אז אנא מכם, תרגיעו מהחדשות.
נשימה: במצבי לחץ עלול לקרות מצב של היפר וונטילציה (נשימת יתר) שיאריך את משך זמן הלחץ ואף יחריף אותו עד כדי פאניקה. הנשק הסודי- הידוק השפתיים זו לזו בחוזקה למספר דקות אשר יאלץ אותנו לנשום דרך האף ויאט מאוד את קצב הנשימה עד כדי הרגעה. הללויה!
נשימה מונחית: אפילו ברמזור, באוטובוס ובוודאי שבמרחב מוגן אפשר לנשום ולנשוף תוך כדי שאנו מדמיינים-כן, לא חייבים אפילו לעצום עיניים, אל תשכחו שאנחנו כעת בתנאי שדה!-שאנו שואפים שקט, שלווה ורגיעה, ונושפים החוצה מתח, לחץ וחרדה. שלוה-חרדה, שקט-מתח,רגיעה-לחץ. שאיפה-נשיפה. לאט, שאיפה ונשיפה שתיהן דרך האף-שם על פי היוגה נמצאים קולטני אנרגית החיים מתוך האויר. כמה מחזורים כאלה מספר פעמים ביום יאזנו אתכם באורך מופלא!
משפטי השראה: חזרו עליהם בכל הזדמנות אפשרית. הקליטו אותם בנייד והשמיעו לעצמכם. השתמשו בהם כמה שאפשר.
אני מוגן ובטוח בעולמי. אני, משפחתי, כל קרובי ואהובי מוגנים ובטוחים. אני מתמודד עם המציאות על הצד הטוב ביותר. כל יום קורים בחיי ניסים נפלאים! אני מקיף את עצמי בבועת מגן השומרת עלי בטוח, בריא ושליו. הכל מסתדר בעולמי למען טובתי העליונה.
שימו לב-אנחנו לא משקרים את עצמינו במשפטים מסוג: הכל נפלא בעולמי! כי כשהתותחים רועמים לא הכל נפלא בעולמי ושום הגיון בריא לא יכול לקבל את משפט הזה. אבל את המשפט: אני מתמודד עם המציאות על הצד הטוב ביותר-הוא יכול לקבל, כי זאת האמת. אתה עושה את הדבר הטוב ביותר שאתה מסוגל לעשות באותו הרגע. ואם כיפת ברזל יירטה רקטה זה נס גדול שקרה לך היום! ואם אתה ויקירך בריאים ושלמים ברוך השם אז אתם מוגנים ובטוחים! וגם על זה תודה גדולה!
דמיון מודרך: קחו לכם כמה דקות. ואם באמצע תפריע לכם אזעקה-אז קחו לכם כמה דקות שוב. אל תתנו להם לחמאס לשבור אותנו!
אז כמה דקות. נשמו לאט, שאיפה ונשיפה דרך האף. גב זקוף, לא להצליב גפיים. שבו בנוחות. דמיינו את המתח ככדור צהוב במרכז החזה. התחילו בכדור קטן ולאט לאט אספו את כל המתח מכל קצבות הגוף-כפות הידיים והרגליים, אגן, בטן תחתונה, עליונה, בית החזה, ראש, צוואר, כתפיים-אספו את כל המתח והגדילו לאט את הכדור.שחררו אותו מבית החזה לכיוון השמש ושרפו אותו שם. המתח והתמר לאנרגית החיים המחייה והמעוררת. שאפו אותה פנימה ופזרו אותה בכל תא בגוף. לאט הניעו את הגוף ופתחו את העיניים כאשר אתם שקטים, שלווים ורגועים.
כן, נכון, הכל יחסי, אם אתם ממש חייבים לעכור שמחות.
נענוע: מכירים את אלה שכל הזמן מקפיצים את הרגל – או יותר גרוע- את שתיהן? אותי זה מטריף באופן אישי אבל מסתבר שבאופן אינטואיטיבי אנשים עצבניים מרגיעים ככה את עצמם! מסתבר שאמהות שמרגיעות את תינוקותיהן בתנועות נענוע נעות בקצב ההליכה שלהן בחודש האחרון לפני הלידה וזה מחזיר את התינוק לחוויה שחווה ברחם! ככה שאם בא לכם להקפיץ את שתי הרגליים אל תעשו את זה לידי -אבל כל תנועה של נענוע בקצב קבוע של גופכם – כל מה שבא לכם, כל ריקוד של שבט אפריקני הולך ואם כבר נוצר לכם הווי במקלט תמציאו ריקוד משלכם ותעלו אותו ליו טיוב-כל תנועה בקצב אחיד של נענוע תשחרר אתכם ממתח. אז יאללה, בלגאן!
ושנפגש רק בשמחות!
