השם aloe נגזר מהמילה היוונית alon שמשמעה יחיד. פרוש המילה vera –אמיתי, אמת. כפי הנראה רצו לציין בשם את היחודיות…
זרעי האניס מעוררים תיאבון, מקילים על העיכול, מכייחים, נוגדי חידקים, נוגדי התכווצויות.
מוצא האקליפטוס מיבשת אוסטרליה שם מוכרים כ 500 זנים שונים של העץ.
עץ הברוש סימל בתקופה העתיקה חיי נצח ונקשר לטיקסי הלוויה של המתים בקרב המצרים, היוונים והרומאים.
להדס פעילות נוגדת חידקים, אנטי ויראלית, אנטי פטרייתית, מכייחת ומשכחת כאבים ודלקות.
הל/ קרדמון נחשב כמבהיר את המחשבה, מנקה ליחות ושימש לטיפול בבעיות נשימה ועיכול.
החינה שימשה לצביעת כפות הרגלים והידיים של המומיות החנוטות משום שהמצרים הקדמונים האמינו שכך יתאפשר למתים לעבור לעולם הבא.
מוצא צמח החרדל באסיה הקטנה, ארצות הים התיכון וחלק מאזורי מרכז אירופה כולל אנגליה.
המרכיב הפעיל בטבק הוא אלקלואיד בשם ניקוטין הידוע בפעילותו המסרטנת. בגלל פעולתו הרעילה והמזיקה מומלץ לעשות בטבק שימוש חיצוני בלבד.
הצמח נמצא בשימוש נרחב במזרח ברפואה ההודית והסינית. ברפואה האיורוודית נעשה בו שימוש רב לריפוי דלקות.
המרכיבים הפעילים בשוש הם גליצרהיזין וחומצה גליצרטית בעלי פעילות זהה לתרופות הסטרואידיות כגון קורטיזון.
מחקרים מראים כי מיצויים מעלי המליסה גורמים להרגעת עוויתות שרירים,טובים כנגד דיכאון, סופחים גאזים ומורידים חום.
המרווה היא אחד מצמחי המרפא הנפוצים ביותר בשימוש בקרב ערבי ישראל. המין הנפוץ ביותר בארץ נקרא מרווה משולשת.
נבט החיטה מהווה כ 2.5% מגרעין החיטה ובעל ערך תזונתי גבוה במיוחד בהשוואה ליתר מרכיבי החיטה.